האינפלציה בישראל מרימה ראש. מה לעשות?

המטרה: לשמור על ערך הכסף שלנו שלא ייפגע ושלא נשלם ביוקר.

קהל היעד: אנשים שמחזיקים הרבה כסף במזומן ומי שלוקח משכנתא.

האמצעי: השקעת הכסף וזהירות מהלוואות צמודות למדד.

תסתכלו טוב טוב על הגרף הזה.

כל נקודה על הגרף אומרת מה הייתה האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים שלפני אותו חודש. לפני חודש פברואר 2021 האינפלציה השנתית הייתה שלילית (דפלציה), בפברואר 2021 אפס עגול ומאז אנחנו רואים אינפלציה שנתית חיובית שהולכת וגדלה.

והרי החדשות מיום 15.10.2021: ב-12 החודשים האחרונים האינפלציה הרימה ראש ל-2.5% אחרי כמה שנים טובות שבקושי גירדה אחוז וחצי. מה זה אומר בפועל?

מה שהיה אפשר לקנות לפני שנה ב-1000 שקל, עולה עכשיו 1025 שקל. משפחה שלפני שנה הוציאה בחודש 10,000 שקל, תוציא החודש 10,250 שקל על אותו סל מוצרים או תצמצם קצת את הצריכה.

במספרים יותר גדולים: אדם שלקח לפני שנה הלוואת בלון צמודה למדד בסכום של מיליון שקל ובשנה הזו שילם רק את הריבית, קרן ההלוואה שלו קפצה מ-1,000,000 ל-1,025,000.

מה זו אינפלציה?

אינפלציה מתארת עליית מחירים, או במילים אחרות ירידה של ערך הכסף. אינפלציה שלילית נקראת דפלציה ומתארת ירידת מחירים, כלומר עלייה של ערך הכסף.

פעם בחודש, ב-15 לחודש בשעה 18:30, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד המחירים לצרכן עבור החודש הקודם. הלמ"ס בודקת סל מוצרים מגוון מכל התחומים כולל מזון, ביגוד, פנאי ושכר דירה לפי משקל ההוצאות של משק בית ממוצע. נניח שבסיכום הסופי רואים שהמחירים התייקרו בחודש הקודם ב-0.2%, זו תהיה האינפלציה החודשית.

היפר-אינפלציה בישראל

בשנות ה-80 מדינת ישראל סבלה מהיפר-אינפלציה כשהשיא היה בשנת 1984 עם אינפלציה שנתית של 444.9%. במצב מטורף כזה המחירים עולים כל יום ולפעמים גם כמה פעמים ביום. אנשים מתנפלים על החנויות וקונים מה שאפשר כי עד מחר בבוקר הכסף שלהם יהיה שווה פחות. מחירים של מוצרים ודירות היו נקובים בדולרים מסיבות ברורות.

בזכות תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 האינפלציה חזרה לרמות שפויות. יעד האינפלציה של בנק ישראל ירד בהדרגה עד שהגיע לרמה של ימינו בין 1-3 אחוזים.

בשנים האחרונות, בסביבת הריבית האפסית, האינפלציה הייתה קרובה לגבול התחתון של הטווח ולפעמים אפילו שלילית ברמה של מינוס 1.6% בין מאי 19 למאי 20.

מרוב שהתרגלנו לאינפלציה אפסית, יכול להיות שהתחלנו להתעלם ממנה. זה כבר לא כזה נורא לדגור על הרבה מזומן בעו"ש או בפיקדון שקלי, כבר לא צריך להיבהל מהלוואות צמודות מדד, בקיצור התרגלנו שהכסף שומר על ערכו.

ואז האינפלציה הרימה ראש

אם בתחילת הקורונה אנשים צמצמו צריכה והמחירים ירדו, עכשיו בהשפעת הקורונה שרשרת האספקה העולמית משובשת והמחירים עולים.

בשנה האחרונה המחירים עלו ב-2.5%. מזומן שישב בעו"ש איבד מערכו. פיקדון בנקאי שקלי "בריבית אטרקטיבית" של 2% הפסיד יותר ממה שהרוויח וזה עוד לפני תשלום מס של 15%. ויש גם את המשכנתא. החוב במסלול צמוד מדד התייקר בתקופה הזו.

אינפלציה זה טוב או רע?

כשהאינפלציה גבוהה מדי, יש אי ודאות במשק וחוסר אמון במטבע שערכו יורד ויורד. כשהאינפלציה אפסית או שלילית לאורך זמן ובמקביל המשק נכנס למיתון, זה לא עוזר שהמחירים נמוכים כשיש אבטלה גבוהה ולאנשים אין מספיק כסף כדי לקנות.

היעד של בנק ישראל הוא להגיע לאינפלציה שנתית בין 1 ל-3 אחוזים. ייתכן שמתישהו בנק ישראל יחליט ליישר קו עם העולם ויגדיר יעד נקודתי של 2% במקום הטווח הנוכחי. זה האיזון הראוי בעיניו שמשקף כלכלה צומחת ובריאה.

אין לי כדור בדולח ואין לי מושג אם הגרף של בנק ישראל ימשיך לעלות, יתייצב באזור 2-3 אחוזים או אפילו יירד בחזרה. אבל בינתיים האינפלציה בארה"ב עברה את ה-5% ברמה שנתית וגם אירופה מתייקרת. ומה שקורה בעולם משפיע על ישראל.

אז איך עוברים את האינפלציה בשלום?

אני מביא כאן כמה רעיונות. כרגיל, אני לא יועץ ולא ממליץ אלא פשוט כותב מניסיון אישי שלי. קחו אחריות על עצמכם ואם יש ספק, דברו עם איש מקצוע אובייקטיבי. ונעבור לפעולה.

1. מסתכלים למזומן בלבן של העיניים ואומרים לו: "אתה מאבד את זה, צא לעבוד ולהרוויח בכבוד". במקום לתת לחיסכון שלכם להישחק, תשקיעו אותו בתבונה ותגדילו את ערכו.

2. אג"ח צמודות מדד אמורות לכאורה לשמור על ערך הכסף בתוספת ריבית קטנה. למרבה הצער, אתם עלולים לגלות כי תשואות האג"ח שליליות. מה זה אומר בסביבת ריבית אפסית? שעדיין הכסף שמקבלים בסוף קונה פחות מהכסף שמכניסים. זו הסיבה שבשנים האחרונות העברתי את החלק הסולידי והיציב בתיק מאג"ח להלוואות חברתיות BTBIsrael. התשואה יותר טובה וגם יותר יציבה.

3. לקראת משכנתא? קחו בחשבון שמסלול בריבית קבועה צמודה למדד אולי יותר זול בריבית אבל חשוף לסיכון אינפלציה. כל עלייה במדד מייקרת אוטומטית את הקרן כאן ועכשיו. לכן ייתכן מצב שלווה ישלם וישלם והחוב שלו יגדל ויגדל בניגוד להיגיון הפשוט. קחו יועץ משכנתא אובייקטיבי שיבנה לכם תמהיל נכון עבורכם ויציג לכם את הסיכונים בתרחיש אופטימי, ריאלי ופסימי. כנ"ל לגבי מיחזור משכנתא.

4. בעלי עסקים? חשוב לבדוק את רמת ההוצאות מול ההכנסות, במיוחד כששולי הרווח עומדים על אחוזים בודדים וכל אחוז קובע. לפעמים עליית מחירים נחוצה כדי לשמור על העסק רווחי.

5. אם המדד השנתי ימשיך לעלות עוד ועוד, הנשק של בנק ישראל נגד אינפלציה גבוהה עשוי להיות העלאת ריבית. המשמעות היא שריבית הפריים תעלה ותייקר הרבה הלוואות, במיוחד בתחום המשכנתא. עלייה מהירה עלולה לגרום לזעזוע שבו הרבה אנשים שקנו דירה במיטב כספם לא יצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא ויפסידו את הבית. בנק ישראל מודע להשלכות של עליית ריבית ולכן מהלך כזה יתבצע לאט ובזהירות.

להשקיע את הכסף בתבונה

יש הרבה אנשים שחוששים להשקיע את הכסף שלהם בשוק ההון כי "זה מסוכן". אבל כפי שאנחנו רואים, כשלא משקיעים את הכסף ההפסד בטוח. לפרוש לפנסיה עם חסכונות שאיבדו חצי מערכם זה מה שבאמת מסוכן.

בטווח הארוך, מזומן זה נכס מסוכן בהרבה ממדד מניות בפיזור גבוה. אפילו הפיקדון הבנקאי הכי משתלם שתמצאו לא ישמור על ערך הכסף שלכם.

אם אתם לא רוצים לסכן את הכסף שלכם ומחפשים מקום טוב להתחיל בו, אני ממליץ על קורס השקעות ופנסיה ביעילות ובפשטות של רונן מרגוליס. השתתפתי בקורס הזה בעצמי אז יש לכם קוד קופון במבצע "חבר מביא חבר".

לסיכום, חיסכון שיושב בעו"ש, בפיקדון בנקאי או מתחת לבלטות, לאורך זמן נשחק ומאבד מערכו. כדי להתגונן מפני אינפלציה ולהרוויח במקום להפסיד, חשוב להשקיע בתבונה לתקופה ארוכה.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓

תגובות