אלון חיסכון המטרה שלי: לעזור לכל גולשי האתר לחסוך כסף ולהיות תמיד בפלוס
המטרה: לשפר את המצב של העצמאים בישראל.
קהל היעד: עצמאים שפתחו עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע"מ.
האמצעי: אולי מחאת השולמנים אם היא תלך בכיוון הנכון.
אני שולמן ואני כבר לא לבד
זה היה מהיר. בתוך כמה שבועות קבוצת אני שולמן בפייסבוק הגיעה ליותר מ-150,000 חברים והמונה ממשיך לעלות. עצמאיות ועצמאים מכל הסוגים במגוון גילים, סקטורים ונפח פעילות עסקית.
שולמן האופה
הסיפור מתחיל עם שולמן האופה הירושלמי שבסך הכל רצה להגדיל את העסק אבל נתקל בשלל רגולציות חונקות ובביורוקרטיה מכבידה: מכס, עמילות, תקינה, אישורים של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, העיריה, מכבי האש, המשטרה, חשמלאי מוסמך, חיבור למערכת כיבוי, ספרינקלרים, תקנות שמתחלפות כל הזמן, ועוד צרות שונות ומשונות.
בסופו של דבר הגיע צו סגירה למקום מסיבה לא נודעת ולשולמן נאמר שהוא לא צד לעניין ולכן אין לו על מה להלין.
הסיפור הזה הוביל לעוד סיפור ועוד סיפור של יזמים שנתקלו בחומה ביורוקרטית עד שהקבוצה הגיעה לנפח המפלצתי שלה עם משפט המחץ: אני שולמן ואני כבר לא לבד.
התלונות של השולמנים
זה לא באמת אפשרי לעבור על כל הפוסטים בקבוצה כי יש המון אבל ממה שעברתי וראיתי, יש כמה קטגוריות:
1. תלונות מוצדקות – למשל הסיפור של שמעון הניג שרצה לייבא צעצועים ולמכור אותם בארץ אבל מכון התקנים המציא תקנים מיוחדים שמייקרים את הייבוא. למה צעצוע שעומד בתקן אירופאי צריך לעבור שוב תקינה בישראל? כי במכון התקנים יש נציגים של התאחדות התעשיינים והאינטרס שלהם הוא לצמצם את הייבוא. המטרה של תלונה כזו היא לקדם רפורמה במכון התקנים ולבטל את הצורך בתקינה כפולה.
2. תלונות שנובעות מחוסר ידע – למשל עצמאים שגילו שהם לא שילמו מספיק מקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי ועכשיו הם נדרשים לשלם את ההפרש בתוספת ריבית והצמדה. או כאלה שמתלוננים על השוטף פלוס כשאת המע"מ צריך לשלם עכשיו ולא יודעים שאפשר להוציא חשבונית עסקה לפני התשלום ולדחות את המע"מ והמקדמות עד להוצאת חשבונית מס בזמן התשלום בפועל. הפתרון בשבילם הוא לתת ידע שיעזור ולהציע להם לקחת רו"ח.
3. תלונות להוצאת קיטור – כשלאנשים קשה, לפעמים הם פשוט משחררים קיטור ועצבים. לא כדי לפתור את הבעיה אלא כדי לפרוק ולקבל תמיכה מהסביבה.
4. תלונות של עצמאים עם מנטליות של שכירים – כן, יש גם כאלה. שכירים שהפכו להיות עצמאים והם עדיין רגילים שיש מישהו אחר שדואג להם. בזמן שהיזמים מבקשים שהמדינה לא תפריע להם, הם יבקשו שהמדינה תעזור להם ותדאג להם. במקום להגיד "לא מדובשך ולא מעוקצך", הם יבקשו דמי מחלה, דמי אבטלה, הלוואות מסובסדות וכל מיני מתנות מהמדינה שבסופו של דבר אנשים אחרים ישלמו.
הדרישות של מחאת השולמנים
כרגע באתר אין רשימת דרישות אלא רק הצהרה כללית שבימים אלה מגבשים חזון ומטרות. לפני כמה ימים הופיע מסמך תחת הכותרת "10 הדברות של שולמן". אני מאוד מקווה שהמטרות שיפורסמו רחוקות מהמסמך הזה.
אעבור על הסעיפים אחד אחד ואכתוב מה דעתי עליהם.
1. שינוי מדיניות ויחס המדינה לעצמאים (כולל בית הדין לעבודה).
לא ברור מה זה אומר בתכלס אבל אכן יש בעיה גדולה עם בית הדין לעבודה. יושבים שם נציגי הסתדרות שלרוב פוגעים במעסיקים ותומכים בשביתות פראיות גם כשאין שום הצדקה והם אפילו לא כפופים לבית המשפט העליון.
2. מתן זכויות יסוד לעצמאים ביטוח לאומי שולמן משלם ששולמן יקבל (ימי מחלה, דמי פגיעה, דמי אבטלה, פיצויים וכו').
כששכיר מביא פתק מהרופא ומנצל ימי מחלה, המעסיק שלו סופג את הימים האלה. אצל עצמאי הוא המעסיק של עצמו ולכן כשהוא חולה, הוא סופג את זה. שכיר שיהיה חולה בהגזמה וייעדר מעבודתו כל שני וחמישי, כנראה ימצא את עצמו מחפש עבודה חדשה. אם עצמאים יקבלו מביטוח לאומי דמי מחלה, כל עצמאי עם צינון קל יביא פתק מהרופא ויקבל כסף על חשבון אחרים. במקום לבקש עוד כסף ולגרום לזה ששולמן יקבל יותר, עדיף לדרוש ששולמן ישלם פחות.
3. השתתפות המדינה בהפרשה לפנסיה לעצמאים (או ביטול החוק הקיים).
חוק פנסיה חובה לעצמאים קיים כדי למנוע מצב שבו עצמאים מגיעים לגיל פרישה ואין להם חסכונות שצברו. אפשר להתווכח אם יש מקום לחייב עצמאים להפריש לפנסיה כדי שלא יהיו חסרי כל בעתיד או שצריך לבטל את חובת ההפרשה כי עצמאים הם אנשים שלוקחים אחריות על עצמם אבל אין סיבה מוצדקת שהמדינה תשתתף בחיסכון על חשבון הציבור. למעשה, מדובר בהוצאה מוכרת אז יש כבר הטבת מס על ההפקדה ועל קצבת הפנסיה.
4. מע"מ ומס הכנסה הרחבת קשת ההוצאות המוכרות לצרכי מס: רכב, פחת, אירוח בבתי קפה, מע"מ בכיבודים, בגדי עבודה וכו'.
רכב פרטי נחשב ל-45% הוצאה מוכרת. יש בעיה עם נותני שירות שנוסעים כל היום ברכב ללקוחות ו-90% מהנסיעות שלהם הן לצורך עבודה אבל רק חצי מזה הוצאה מוכרת. לגבי הנושא של הוצאות מוכרות צריך לבחון מחדש איך להכיר בכל הוצאה הנדרשת לעבודה. במיוחד כשיש בשוק פתרונות טכנולוגיים לחלוקת נסיעות פרטיות מול נסיעות עבודה.
5. שינוי חוק המע"מ למע"מ דיפרנציאלי מותאם לפי סוג העסק.
אוי ואבוי. איך יקבעו איזה עסק ישלם 10% ואיזה עסק ישלם 30%? הרי על כל עסק שישלם פחות מע"מ, יהיו עסקים אחרים שישלמו יותר וכמובן שחלק מהמס יתגלגל לצרכנים. מע"מ צריך להיות אחיד לכולם, גם על ירקות ופירות וגם באילת. כל שינוי באחידות של המע"מ יגרום לזה שעסקים ישלחו לכנסת גדודי לוביסטים ומי שיותר מקורב לצלחת יקבל הנחות ופטורים על חשבון האחרים. בנוסף, עובדי מע"מ ידרשו ויקבלו עוד תקנים לעובדים כדי להתמודד עם העומס בעבודה. שלא לדבר על הרמאויות כשבעל עסק ימכור מוצר א' ויסווג אותו בחשבונית כמוצר ב'. כבר נפלה ממשלה בעקבות הצעת חוק מע"מ אפס לקבלנים שימכרו דירות לזוגות צעירים, אין צורך לשלוף מהבוידעם את הרעיון הגרוע הזה.
6. צמצום בירוקרטיה ברשויות היתר בנייה, רישוי עסקים, רשות המיסים.
הסעיף הזה חשוב ביותר וכמובן משפיע גם על הוצאות העסקים שמתגלגלות לצרכנים. כשצריך לפנות לעשרות גורמים שונים כדי לקבל רישיון עסק ולוקח מעל עשור לקבל היתר בנייה, בסוף כולם משלמים ביוקר.
7. העסקת עובדים זרים בהתאם לדיני השכר והעבודה במדינת המוצא שלהם.
לא ברור למה הכוונה ואיזו בעיה מנסים לפתור כאן אבל אכן יש להקל על העסקת עובדים זרים, במיוחד בחקלאות ובענף הבנייה ששם יש מצוקת עובדים ולא רואים ישראלים עומדים בתור להגשת מועמדות לעבודה.
8. מענק למעסיק מתמיד (מעסיק מעל 5 עובדים יזכה לבונוס סוף שנה).
למה? אם העסק גדל ועכשיו הוא מעסיק 6 עובדים ויותר, זה אומר שהעסק מצליח ומשתלם לו להעסיק עובדים. אין שום סיבה שבעולם שהעסקים הקטנים יסבסדו מענקים לעסקים הבינוניים והגדולים.
9. הגבלת הכוח הבנקאי מול המגזר העסקי.
לא ברור איך רוצים לעשות את זה. אם מדובר בהלוואות, אי אפשר וגם לא מוסרי לכפות על בנקים לתת לעסקים הלוואות מסוכנות בריבית נמוכה. במקום עוד רגולציה על הבנקים שהם עסקים בעצמם, עדיף להגביר תחרות ולאפשר לבנקים חדשים לקום בישראל.
10. הקמת רשת בטחון כלכלי לעצמאים במימון המדינה, סיוע לעסק בשנה ראשונה, חלופה לפשיטת רגל, הזדמנות שנייה להתחיל מחדש ביום שאחרי, מתן הלוואה ללא ריבית לסגירת עסק.
אומר זאת שוב: אין מתנות חינם. מישהו יצטרך לשלם מכספו הפרטי על סיוע לעסקים ועל הלוואות ללא ריבית. המישהו הזה יהיה ציבור משלמי המסים, שכירים וגם שולמנים. עסק חדש שרוצה סיוע והכוונה, מוטב לו שיפנה למישהו אחר שהצליח כדי ללמוד ממנו. אפשר גם לפנות לאחד מסניפי מט"י ולהיעזר בשירותיהם בתשלום סמלי. רק עצמאי עם מנטליות של שכיר יבקש שהמדינה תדאג לו במקום לבקש שהמדינה תפסיק להפריע לו לעבוד.
רשימת הדרישות הזו כרגע לא מופיעה באתר ואני מקווה שמארגני מחאת השולמנים הבינו שצריך לשנות אותה לכיוון הנכון.
נושאים שחשוב להתמקד בהם
הנה כמה נקודות חשובות שלא הופיעו ברשימה ולדעתי חשוב להתמקד בהן כי הנושאים הבאים יעזרו גם לעצמאים וגם לצרכנים:
1. סביבה נוחה לעסקים – יש להגדיר יעד לאומי להגיע לעשיריה הראשונה של מדד החופש הכלכלי ושל מדד קלות עשיית עסקים. לפני כל פעולה או הצעת חוק צריך לבחון: האם הפעולה הזו תיקח אותנו למעלה או למטה?
2. ריסון כוחה של ההסתדרות – מדובר בקבוצת הלחץ החזקה והמזיקה ביותר. כשיש שביתה בנמל והיבואנים לא מקבלים סחורה שהזמינו, העסק בסכנת קריסה. כשבית קפה מקומי מגלה שבעל הבית החדש שלו הוא יו"ר ההסתדרות, כנראה שהוא לא ישרוד הרבה זמן. כשחברה מנסה להתייעל ואין לה גמישות בפיטורי עובדים, מנהל החברה יחשוב פעמיים אם הוא רוצה לגייס עובדים כדי להצמיח את העסק. לכן יש להעביר את חוק בוררות חובה, לבטל את מוסד הקביעות, לכבד את רצונם של עובדים שלא רוצים להתאגד ולהחיל את תקנות השקיפות על אגודות עותומניות.
3. הקלה על יבואנים – יש לבטל את כל מכסי היבוא ואת המכסות שמקבלים המקורבים לצלחת. בנוסף, גם לבטל את הצורך בתקינה כפולה למוצרים שכבר יש להם תו תקן של מדינה מתקדמת. מדובר בצעד חשוב להורדת יוקר המחיה.
4. פישוט מערכת המס – יש מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי שהתשלום בו כולל דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לכל אחד מהגופים יש מנגנון גבייה בנפרד. הגירעון האקטוארי של ביטוח לאומי מזכיר שמדובר בהונאת פונזי שבה הקשישים מקבלים קצבה לא מהכסף שהפרישו כל החיים אלא מהכסף שהצעירים מפרישים היום. הגיע הזמן שהמדינה תבטל לחלוטין את מנגנון הגבייה של ביטוח לאומי ותחליט אם מדובר במס ואז יגדירו מחדש את מדרגות מס הכנסה או שמדובר בביטוח והכסף יעבור לקרן הפנסיה ויספק כרית ביטחון בתקופות קשות. במצב כזה כל אחד יקבל ממה שהוא בעצמו שילם.
זה מה שכתבה ח"כ שרן השכל על ביטוח לאומי ואני חותם על כל מילה:
אם יש מישהו שעוד לא שמע על מחאת השולמנים, כנראה שהגיע הזמן.
קבוצת פייסבוק עם מעל ל-100 אלף חברים – כולם עצמאיים ובעלי עסקים קטנים. הסיפורים האישיים שם רבים ומגוונים ובכולם יש מכנה משותף ברור אחד – התערבות מוגזמת של המדינה.התערבות דרך בירוקרטיה ותשלומים מיותרים, התערבות דרך מיסוי והטלים.
התערבות במקום חירות.במקום לשחרר ולתת ליזמים קטנים להצליח, להרוויח ולהשקיע מחדש את כספם – המדינה "דואגת" להם.
ביטוח לאומי זו הדוגמא הברורה מכולן.עצמאיים משלמים סכומים גבוהים לביטוח הלאומי, היוצאים ישירות מנטו הרווחים שיכול להישאר אצלם ביד, וזאת בעבור ביטוחים שלעולם לא יקבלו.
רוב העצמאיים לא זכאים לדמי אבטלה, על ימי מחלה בכלל אין מה לדבר ואם בעתיד יהיו זכאים לקצבאות חס וחלילה, גם אלה לא יתקרבו להוצאות האדירות שגבה ביטוח לאומי לאורך השנים.הפיתרון הוא לא הגדלת הזכאות של עצמאיים לדמי ביטוח לאומי.
אין היגיון בהגדלת ההוצאה הציבורית על מוצר ביטוחי שלא נותן מענה מתאים מלכתחילה.הפיתרון הוא לפטור את העצמאיים מתשלומי הביטוח הלאומי ולאפשר להם לרכוש ביטוח פרטי.
זכותם של העצמאים לבחור בביטוח הכי נכון עבורם ולא בביטוח מקרטע, יקר וכזה שאינו מכסה אותם ברגעים הקשים.אם אנחנו, כמדינה, נשכיל להשאיר לאזרחים יותר כסף ביד – כסף שעבורו הם עבדו מאוד קשה – הם יידעו לעשות בו שימוש נכון. להשקיע אותו, לדאוג לעצמם.
יש בהחלט מקום למדיניות רווחה מסויימת, לרשת ביטחון שתדאג לאלה שבאמת לא יכולים להתפרנס.
אך אין שום היגיון בחיוב של עצמאיים ובעלי עסקים קטנים במס ביטוחי שהם לעולם, אבל לעולם, לא יהנו מפירותיו.
מקסימום חירות.
מינימום התערבות.
זו הדרך היחידה.
מחאת השולמנים תצליח או תיפול?
כדי להצליח במחאה מהסוג הזה, חשוב לעבוד בשיתוף פעולה ולא לצאת לעומתיים נגד מי שיכולים לקדם את מטרות המחאה. וזה מוביל אותי לנקודה הבאה.
חשוב להגדיר מטרות ברורות והגיוניות. במחאת האוהלים של קיץ 2011 היו דרישות מעורפלות כמו להוריד את יוקר המחיה והדיור. היו גם דרישות שבסוף פגעו ישירות בזוגות הצעירים כמו הגדלת מס רווח הון שחתך בחסכונות שלהם וגרם למשקיעים להעביר כסף מהבורסה לנדל"ן, להגדיל ביקושים ולהעלות את מחירי הדיור.
אני מקווה שנציגי השולמנים לא יחזרו על הטעויות הפופוליסטיות של המחאה החברתית אלא יגדירו מטרות שעוזרות לעצמאים ושאין להן עלות כלכלית שאחרים ישלמו.
האם תקום מפלגת העצמאים?
אני מקווה שלא. בעבר קמו הרבה מפלגות קטנות שאפילו לא גירדו את אחוז החסימה. מפלגת נשים, מפלגת זכויות הגבר, מפלגת נהגי המוניות, מפלגת צדק לכל של הטבעונים ומפלגת צומת של החקלאים.
זה לא אפקטיבי והסיכוי של מפלגה כזו לעבור את אחוז החסימה ולהשפיע שואף לאפס.
איך משפיעים בכנסת בעזרת אלפים בודדים?
כדי להגיע לכנסת עם מפלגה עצמאית צריך מעל 140,000 קולות. אבל מה לעשות שכל מצביע שתומך בעקרונות מפלגת הנישה מחזיק בסט ערכים כולל ובסופו של דבר רובם יצביעו למפלגה גדולה.
אבל יש דרך אחרת להשפיע בכנסת במספרים קטנים יחסית. התפקדות למפלגות שיש בהן בחירות מקדימות לרשימה ולראשות המפלגה. אם כל עצמאי יתפקד למפלגה דמוקרטית שמקיימת פריימריז והכי קרובה לאג'נדה שלו, לפעמים ההבדל בין ח"כ בפנים או בחוץ יכול להתבטא במאות קולות ואפילו עשרות קולות בלבד. יש לזה משמעות עצומה.
כשיש במפלגה קבוצה מגובשת של 5,000 מתפקדים, המועמדים ישמחו להיפגש עם נציגי הקבוצה, לשמוע את הרעיונות שלהם ולקדם אותם בפועל. כל זה מתוך תקווה להיכנס לרשימת המומלצים בפריימריז שתקפיץ אותם בכמה מקומות למעלה.
ומה יקרה לח"כים פופוליסטים שמקושרים להסתדרות וינסו להטיל גזירות חדשות על מעסיקים? המתפקדים יוכלו להעניש אותם ולקדם מועמדים אחרים.
בתור עצמאי שתומך בתחרות ושוק חופשי עם פחות רגולציה חונקת, התפקדתי דרך הליברלים בליכוד (פייסבוק).
הקבוצה הליברלית מקדמת כלכלה חופשית ושיתפה פעולה עם ועדת הפנים בקידום הרפורמה לרישוי עסקים. המתפקדים לא חייבים להיות פעילים בשטח או להשתתף בכנסים. הפעילות הכי חשובה היא הצבעה בפריימריז לפני הבחירות לפי רשימת המומלצים של הקבוצה. הצבעה כזו מוכיחה את הכוח של הקבוצה.
לסיכום, חלק מהדרישות של העצמאים מוצדקות וחשוב לקדם אותן כדי שהעסקים יפרחו בישראל במינימום הפרעות. אני קורא לכל העצמאים שרוצים להשפיע: תתפקדו עכשיו למפלגה שהכי קרובה לאג'נדה שלכם וקשובה לרצון חבריה בעזרת פריימריז. זו הדרך הכי אפקטיבית לגרום לחברי הכנסת לעבוד בשבילנו.