הדולר התרסק ונפל לסוף 1995. איך לנצל את המצב?

המטרה: לנצל את התחזקות השקל והיחלשות הדולר.

קהל היעד: צרכנים שרוצים לחסוך כסף ולשלם פחות.

האמצעי: להתרגל להשוות מחירים באתרים אונליין בארץ ובחו"ל.

שער הדולר היציג

שער הדולר היציג

החודש קרה דבר מדהים. בסוף יום רביעי 17.11.2021 השער היציג של הדולר נקבע על 3.074 ש"ח.

עד כמה זה אייטם? הפעם האחרונה שהדולר היציג היה מתחת לזה הייתה ביום 30.11.1995 עם שער יציג של 3.072 ש"ח.

אם נחלק את יחסי הדולר/שקל לשתי תקופות בחישוב גס:

עד שנת 2001 – הדולר עולה ועולה בצורה עקבית.

משנת 2001 – הדולר יורד ויורד בקצב איטי עם תנודות בדרך.

תאריך השער היציג של הדולר
01/07/1985 1.500
30/11/1995 3.072
11/06/2002 4.994
17/11/2021 3.074

בשנות ה-90 בעלי דירות נהגו לקבוע שכר דירה בדולרים כדי ליהנות מעליית שער הדולר.

בשנות ה-2000 המשכירים גילו שהצמדה לדולר יכולה להיות לרעתם כשהדולר יורד ובהדרגה הפסיקו עם המנהג הזה. בהתחלה היו כאלה שקבעו שער מינימלי לדולר ובהמשך יותר ויותר בעלי דירות עברו לגמרי לשכר דירה בשקלים.

מה גורם לשקל להתחזק ולדולר להיחלש?

יש כמה גורמים אבל בגדול מטבע הוא כמו כל מוצר אחר שהשווי שלו נקבע לפי כוחות השוק והיחס בין ביקוש והיצע.

כשיש בשוק מחסור בעגבניות, מחיר העגבניה עולה. כשיש הרבה עגבניות בשוק כי מזג האוויר האיר להן פנים, מחיר העגבניה יורד.

אותם חוקים כלכליים פועלים על מט"ח. כניסת דולרים לישראל מגדילה את ההיצע. כשיש הרבה דולרים זמינים, המחיר שלהם יותר זול.

גם לגבי שקלים. אם בנק ישראל ידפיס הרבה שקלים, השווי של השקל יירד ביחס למטבעות אחרים ולמוצרים שונים. ואז תהיה אינפלציה.

פריחת ההייטק בעשורים האחרונים וייצוא הגז בשנים האחרונות הכניסו הרבה דולרים לישראל. לכן בעקבות תגליות הגז המדינה הקימה את קרן העושר, כדי להתגבר על "המחלה ההולנדית" שגורמת למטבע המקומי להתחזק תוך פגיעה ביצואנים.

דולר נמוך זה טוב או רע?

תלוי למי.

ליבואן ולאדם פרטי עם הוצאות בדולרים, זה מעולה. מוצר שמחירו 100 דולר, יעלה פחות כשהדולר יורד. לנוסע המתמיד שרוצה לטוס ולנפוש בחו"ל, החופשה תעלה פחות.

ליצואנים ירידת הדולר יוצרת פגיעה כלכלית. לחברת הייטק שסוגרת חוזים בחו"ל ומקבלת דולרים, יישאר פחות כסף בקופת החברה כשהדולרים יהפכו לשקלים. וכל עוד החברה משלמת על משרדים ומשכורות בשקלים, היא חייבת להפוך לפחות חלק מהדולרים לשקלים.

משקיע שמחזיק ני"ע של חברות בחו"ל, ייפגע כשאותם ני"ע יהיו שווים פחות שקלים.

משקיע שיחזיק באותם ניירות בתוספת גידור מט"ח, לא ייפגע מהירידה בשער הדולר. האם זה אומר שעדיף לקנות קרנות נאמנות שמנטרלות מט"ח? התייחסתי לזה בעבר ואני עדיין מוותר על התענוג של לגדר מט"ח.

האם כדאי לקנות עכשיו דולרים בזול?

אם הדולר כזה זול עכשיו, אולי כדאי לקנות דולרים בזול ולמכור כשהדולר יעלה?

זו שאלה שחוזרת על עצמה בפורומים ובקבוצות כלכליות בכל פעם שהדולר יורד. ויש לי תשובה קבועה.

אם אתם רוצים לקנות דולרים בזול כדי למכור אותם כשיהיו שווים יותר, אל תעשו את זה. אף אחד לא יודע אם בעוד חודש או שנה הדולר יעלה בחזרה או ימשיך לרדת. כשניקח בחשבון את הפרשי השערים שהם תמיד לטובת הבנק, דרושה עלייה משמעותית כדי שהעסק ישתלם.

השקעה במט"ח היא לא באמת השקעה אלא הימור שהמטבע יילך לכיוון כלשהו. לפעמים ההימור מצליח ולפעמים ההימור נכשל. אם אין לכם כדור בדולח זמין או ידע סודי שאין לאחרים בנוגע למט"ח, מדובר במשחק סכום אפס.

מתי כן הגיוני לקנות דולרים? אם יש לכם בקרוב הוצאות בדולרים, יש היגיון בלקבע עכשיו את שער הדולר כדי לקבל ודאות לגבי המחיר שתשלמו.

איך מנצלים את הדולר הנמוך לטובתנו?

תהיו יבואנים. לפני שקונים משהו, נכנסים לאינטרנט ובודקים את המחיר באתרי קניות אונליין בארץ ובחו"ל. נניח שהמוצר עולה 50 דולר, כותבים בגוגל "50 דולר לשקל" או "50 usd to ils" ומקבלים את השווי בשקלים. ליתר ביטחון, תוסיפו לסכום הזה 3% ע"י הכפלה ב-1.03 כי זה בערך ההפרש שחברת האשראי גובה על הדולרים שמוכרים לכם. המחיר אחרי משלוח זול יותר מהמחיר בארץ? לכו על זה.

שימו לב שעד 75 דולר יש פטור מתשלום מע"מ. מעל 75 דולר, תצטרכו להוסיף מע"מ 17% ובחלק מהמקרים גם מס קנייה. מעל 500 דולר יש גם תשלום מכס לפי סיווג המוצר. אז אם יש כמה מוצרים שביחד עוברים את ה-75 דולר, תשקלו לפצל אותם להזמנות נפרדות עם רווח של 3 ימים ביניהם או לפצל את ההזמנה בין בני משפחה שונים שכל אחד מהם מזמין מהחשבון שלו.

יכול להיות שבשלב הזה חלקכם מושפעים מקמפיין מאסיבי שמעודד קניית תוצרת ישראלית כחול לבן כדי לתמוך בעסקים ישראלים. אז בואו נפרק את אחד המיתוסים השגויים של התעשיינים.

האם יבוא מחו"ל מגדיל את האבטלה בארץ?

התשובה הקצרה היא לא. ועכשיו בהרחבה.

כשאני קונה נעליים בבילו סנטר, אני יודע איזה עסק אני מפרנס ולעסק הזה באמת חשוב שאנשים יקנו אצלו. אבל גם כשאני קונה את אותן נעליים באתר עלי אקספרס בחצי מחיר, אני מפרנס בצורה עקיפה עסקים בארץ.

איך זה קורה?

הקשר ההדוק בין יבוא ליצוא

כשהיבוא עוקף את היצוא > נוצר מחסור בדולרים > שער הדולר עולה > היצואנים מגבירים פעולות כי הדולרים שהם מקבלים שווים יותר.

כשהיצוא עוקף את היבוא > נוצר עודף בדולרים > שער הדולר יורד > היבואנים מגבירים פעולות כי הדולרים שהם משלמים עולים פחות.

לכן לאורך זמן לא ייתכן לייבא יותר מהיצוא (כי אז ייגמר מלאי הדולרים) וגם לא ייתכן לייצא יותר מהיבוא (כי אז לא יהיה שימוש בדולרים). שתי המערכות מאזנות אחת את השניה.

כשאנחנו מייבאים מוצר מחו"ל, אנחנו צריכים דולרים כדי לקנות אותו. מאיפה יש לנו דולרים? בזכות יצואנים שמכרו מוצרים או שירותים לחו"ל וקיבלו תמורתם דולרים. היצואנים מוכרים את הדולרים בתמורה לשקלים כדי לשלם משכורות והוצאות שוטפות ואנחנו קונים מהם את הדולרים. לא ישירות כמובן אלא דרך הבנק או חברת האשראי.

יבוא טוב לכלכלה כמו יצוא

אם לא יהיה יבוא, לא יהיה מי שיקנה מהיצואנים דולרים. במצב כזה, העסקים הכי פורחים בארץ, אלה שבהם יש לישראל יתרון יחסי ולכן יכולים לספק פרנסה להרבה משפחות ולהעלות את השכר, לא יוכלו להמשיך להתקיים. לכן יבוא ויצוא הולכים ביחד והגדלת היבוא מגדילה את היצוא.

להילחם ביבוא ולעודד יצוא שקול לסלקטור שפוגש בכניסה למועדון תאומים סיאמיים. אחד מהם מקבל הזמנה חופשית פנימה והשני נדרש לשלם בכניסה סכום מופקע. אם הם היו נפרדים, הראשון היה מגיע כל שבוע והשני פעם בחודשיים. אבל הם ביחד לטוב ולרע ולכן יגיעו פעם בחודש. האם זה הגיוני? זה הגיוני בדיוק כמו המדיניות של מאבק ביבואנים ותמיכה ביצואנים.

המשמעות מבחינת הצרכן הישראלי היא שאפשר לקנות בכיף את המוצר אונליין במקום שנותן הכי הרבה ערך לתשלום שלנו בלי להרגיש נקיפות מצפון על פגיעה בעסקים ישראלים.

שוק חופשי טוב לצרכנים ולכלכלה

גם ברמה של המדינה. מבחינה כלכלית פשוטה, המדינה לא צריכה לעודד יצוא וגם לא להפריע ליבוא. המדינה לא צריכה לבזבז כסף ציבורי כדי לעודד קניית תוצרת ישראלית כחול לבן. אם המוצר איכותי ומשתלם, אקנה אותו גם בלי קמפיין של משרד הכלכלה. אם יש למוצר תחליף מוצלח יותר בחו"ל, הקמפיין לא ישכנע אותי להעדיף מוצר שפחות משתלם. גם במכרזי מדינה, אם יש כמה חברות שעומדות בקריטריונים, צריך לקחת את ההצעה הכי משתלמת ולא לתת עדיפות לחברה מקומית שעולה יותר על חשבון משלם המסים.

בנוסף, המדינה צריכה להסיר חסמי יבוא ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם בלי מכסי יבוא ובלי מכסות שבתכלס מגיעות לגופים הכי חזקים שקרובים לצלחת. הסכמי סחר חופשי פועלים לשני הכיוונים ושני הצדדים מרוויחים מהם. אבל גם כשאין הסכמים, יבוא חופשי טוב לצרכנים וטוב לכלכלה כי הוא מגביר את היצוא ומנצל ביעילות את היתרון היחסי של כל מדינה.

אף מדינה היא לא הכי טובה בהכל. לתאילנד יש אקלים טרופי שמתאים לגידול אננס ולבקעת הירדן יש אקלים מדברי שמתאים לגידול תמרים. במקום שכולם יגדלו הכל בעצמם, הרבה יותר הגיוני במדינת ישראל לייבא אננס ולייצא תמרים. ככה כל מדינה מרוויחה מהיתרון היחסי שלה.

לסיכום, כלכלת ישראל חזקה והשקל הישראלי חזק ומקבל אמון בעולם. במקביל, שער הדולר נמוך ואפשר לנצל אותו. תשוו מחירים בארץ ובעולם ותרגישו חופשי לקנות כל מה שאתם צריכים, נעליים, בגדים, כלים ואפילו ויטמינים במקום שהכי משתלם לכם. העדפה של תוצרת חוץ על פני תוצרת ישראלית כחול לבן לא פוגעת בכלכלה הישראלית אלא תומכת בה. היבוא מגביר את היצוא כמו תאומים סיאמיים שלא יכולים להתרחק אלא מושכים אחד את השני לכיוון אחד.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓

תגובות

תגובה אחת

  1. ביולוג ירושלמי

    אחלה כתבה.

    נכון להיום כבר 3 חודשים (מה- 12.08.21) שאמאזון ארה"ב נהנים מהכסף שלי כי יש להם באתר משלוח חינם על המון מוצרים (היה משלוח חינמי מעל עגלת קניות של 65$ וירד למשלוח חינמי מעל עגלת קניות של 49$).
    זה פחות הזמן למינימליזם צרכני…
    בוננזה של מוצרים בחצי ושליש מחיר מהארץ.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓