חובה לבלום את טירוף הפנסיות התקציביות

בחודש יוני 2022 החדשות זעקו: ההתחייבויות של מדינת ישראל עבור תשלום פנסיות תקציביות חצו את הרף של טריליון שקל.

ככה נראה טריליון

1,000,000,000,000

כן, טריליון זה 1,000 פעמים מיליארד. זה הסכום שצפויה מדינת ישראל להוציא מתקציב המדינה עד שנת 2100.

לפי פרסומי החשב הכללי כל שנה ההתחייבויות עולות.

בשנת 2020 – חוב עתידי של 908 מיליארד ש"ח.

בשנת 2022 – חוב עתידי של 1014 מיליארד ש"ח.

איך הסכום הזה עולה כל שנה במקום לרדת אחרי שנים של תשלומים? מה, לא יודעים מראש כמה זה יעלה לנו?

ובכן, בואו נראה איך זה התחיל, איך זה נגמר ומתי באמת זה ייגמר.

היה היה פעם עובד מדינה

פעם בנאדם היה משתחרר מהצבא, הולך לעשות תואר, נכנס לעבוד במשרד ממשלתי, מתקדם לאט בתפקידים ובסוף פורש לפנסיה. מהשלב הזה בכל חודש נכנס סכום מסויים לחשבון הבנק עד סוף החיים.

במהלך הזמן ההתחייבויות האלה הכבידו יותר ויותר על תקציב המדינה והיה חשש שכדור השלג הזה יגדל ויגדל עד שירסק כלכלית את המדינה ולא יהיה מאיפה לשלם. בשנת 2001 הפסיקו לקלוט עובדים חדשים במסלול פנסיה תקציבית. באותה תקופה ההתחייבויות העתידיות היו באזור 500 מיליארד שקל.

מי שהתחיל לעבוד בשירות המדינה באותה תקופה, נקלט למסלול פנסיה צוברת. זה אומר שבכל חודש העובד הפריש כמה אחוזים וגם המעסיק הפריש כמה אחוזים לקרן הפנסיה של העובד. הכסף הזה מושקע בשוק ההון וצובר תשואה עד שהעובד פורש לפנסיה. מתוך הסכום שהעובד צבר, מגיעה קצבת הפנסיה.

הטעות הגדולה שעולה לנו ביוקר

המהלך הנכון שהיה צריך לעשות: להכריז שמעכשיו כולם עוברים למסלול פנסיה צוברת. זה אומר שמי שכבר פרש לפנסיה, ימשיך לקבל פנסיה תקציבית. מי שעדיין עובד, יעבור למסלול פנסיה צוברת ויקבל גם את הזכויות שצבר בתקציבית בלי לצבור עוד ותק וגם מה שיצבור מעתה והלאה. עובדים חדשים יקבלו כמובן רק פנסיה צוברת.

הבעיה היא שיש הרבה גופים כוחניים שלא רצו לוותר על השמנת שלהם. ההסתדרות שדואגת לעובדים הכי מבוססים במשק נאבקה כדי להמשיך לחיות על חשבוננו ועל חשבון ילדינו ונכדינו. למרבה הצער, ההסתדרות ניצחה ומדינת ישראל הפסידה.

וכך נוצר דור שהספיק להכניס את הרגל בדלת ולצבור זכויות במשך 40 שנה שנשלם עליהן 80 שנה. כל השאר יעבדו קשה כדי לשלם לדור הזה.

איך מחשבים פנסיה תקציבית?

שיעור הקצבה – מכפילים את שנות העבודה ב-2%. אם יש מעל 35 שנות עבודה, זה נחשב כמו 35 שנים כי המקסימום 70%.

משכורת קובעת – זו המשכורת האחרונה שהיא כמובן המשכורת הכי גבוהה.

גובה הפנסיה – שיעור הקצבה כפול המשכורת הקובעת.

מי שעבד 25 שנה והמשכורת האחרונה שלו הייתה 10,000 ש"ח, יקבל בכל חודש 5,000 ש"ח. מי שעבד לפחות 35 שנה והמשכורת האחרונה שלו הייתה 80,000 ש"ח, יקבל פנסיה חודשית של 56,000 ש"ח לכל החיים.

החוב העתידי עולה ועולה

איך זה שהפסיקו לקלוט עובדים חדשים למסלול פנסיה תקציבית ובכל זאת בכל שנה החוב העתידי עולה? יש כמה סיבות.

עלייה בשכר – החישוב מבוסס לפי השכר האחרון שהוא הכי גבוה. זה אומר שכל הסכם שכר שמקפיץ את השכר העתידי יגדיל גם את הפנסיה.

עלייה במדד – הקצבה צמודה למדד המחירים לצרכן. עלייה של 5% במדד מגדילה את החוב העתידי ב-5%.

עלייה בתוחלת החיים – בעבר תוחלת החיים הייתה 70 שנה והיום מעל 80 שנה. רק תחשבו כמה היא תהיה בעוד 50 שנה. כל שנה כזו עולה לנו עשרות מילארדים.

השחיתות של פנסיה תקציבית

בפנסיה צוברת העובד מפריש 6% מהשכר והמעסיק מפריש עוד 12.5%. בפנסיה תקציבית העובד מפריש רק 2%.

בפנסיה צוברת בכל חודש מופרש סכום לפי השכר של אותו חודש והצבירה בהתאם. בפנסיה תקציבית החישוב עובד לפי השכר האחרון שהוא גם הכי גבוה.

בפנסיה צוברת נקבל ממה שחסכנו במהלך שנות העבודה. בפנסיה תקציבית אין חיסכון בצד אלא הדור הבא שעובד קשה מממן את את הפנסיות של הדור הקודם.

בפנסיה צוברת יש איזון אקטוארי כך שעלייה בתוחלת החיים מקטינה את הקצבה החודשית כדי שקרנות הפנסיה לא יפשטו רגל. בפנסיה תקציבית אין איזונים ואין בלמים על הקופה הציבורית.

כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה

בימים רגילים של שקט, קשה לקדם רפורמות כלכליות משמעותיות. כל תוכנית כלכלית חשובה דורשת מאבקים בקבוצות כוח ובראשן ההסתדרות שיפוצצו את המועדון אם יקחו להם את השמנת. אבל אנחנו לא בימים רגילים אלא במלחמת קיום שעולה הרבה הרבה כסף.

לפנות תושבים צמודי גדר עולה כסף. לגייס חיילי מילואים עולה כסף. לפצות נפגעים בגוף, בנפש וברכוש עולה כסף. לחסל את חסן נסראללה עם עוד מחבלים בכירים זה משמח ביותר אבל גם עולה כסף.

כשההוצאות גדלות ודירוג האשראי של ישראל יורד, חובה לנקוט באמצעים דרסטיים להצלת המשק הישראלי. במקום ללכת על הפתרונות הקלים שלא דורשים עימותים כמו הגדלת מס הכנסה ומע"מ, צריך לטפל בשומנים גם במחיר עימות מול הגופים החזקים במשק.

הצעות לטיפול בפנסיה התקציבית

1. מעבר לפנסיה צוברת – מי שכבר פרש לפנסיה, ימשיך לקבל פנסיה תקציבית. למי שעדיין עובד, הוותק יוקפא, השכר האחרון יהיה השכר הקובע, ולפי זה תחושב הפנסיה התקציבית בפרישה. ואז ממה שעובדים מעכשיו, מפרישים לפנסיה צוברת.
2. ביטול פנסיית הגישור – לצבא יש טריק שעוקף את ביטול הפנסיה התקציבית. אנשי קבע במסלול פנסיה צוברת מקבלים מהצבא אחרי השיחרור בגיל 43-53 פנסיית גישור עד גיל הפרישה. התירוץ היה שרוצים למשוך אנשי קבע איכותיים ומקצועיים. אבל את זה אפשר להשיג דרך עליית השכר השוטף ותוספות בזמן השירות ולא בחוב עתידי שמנפח את תקציב הביטחון. זה יהיה יותר אפקטיבי כדי למשוך חיילים מעולים לחתום ולהמשיך בשירות קבע.
3. גביית דמי ניהול – על קרן פנסיה משלמים דמי ניהול ואפילו על קופת גמל בניהול אישי IRA יש דמי ניהול למרות שאני מנהל את הקופה בעצמי. הכי מתבקש לגבות דמי ניהול גם על פנסיות תקציביות.
4. הגדרת השכר הקובע – הטריק של השכר האחרון יוצר מניפולציות של תוספות חד פעמיות והעלאה בדרגה רגע לפני הפרישה והגדלת הפנסיה לכל החיים. יותר הגיוני לקחת ממוצע של 3 השנים האחרונות כמו בקרנות הפנסיה הוותיקות.
5. הצמדה חלקית למדד – הפנסיה מוצמדת למדד המחירים לצרכן. אם לא רוצים לזעזע את המערכת בירידה בקצבה החודשית, אפשר לקבוע שההצמדה למדד תהיה רק עד השכר הממוצע במשק. מעל לשכר הממוצע, הסכום יישאר זהה בשקלים ללא הצמדה למדד.

חומר מומלץ לקריאה נוספת

• שוד הפנסיה התקציבית – שקוף
• על הפנסיה התקציבית – נער אוצר
• נשלם מכיסנו מיליארדים על פנסיות תקציביות – ירון זליכה

נכון, דיבורים על פנסיה זה משעמם. נכון, דיונים על פנסיה בוועדות הכנסת לא יביאו כותרות צהובות וסרטונים ויראליים. אבל כדאי להכיר את הנושא, להתעמק בו, לדבר עליו, להפעיל לחץ וכמובן לטפל בזה עכשיו לפני שנגלה שההתחייבויות העתידיות לפנסיות תקציביות הגיעו ל-2 טריליון שקל שאנחנו והילדים שלנו והנכדים שלנו נשלם עד לשנת 2100.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓

תגובות