אלון חיסכון המטרה שלי: לעזור לכל גולשי האתר לחסוך כסף ולהיות תמיד בפלוס
חצי שנה למלחמת חרבות ברזל, שם זמני שמתאים למבצע עד שיהיה שם רשמי למלחמה. אולי מלחמת בראשית? יש הרבה סיבות לקרוא למלחמה הזו מלחמת בראשית אבל זה כבר נושא לדיון נפרד.
חיילי גולני עם דגל ישראל בפרלמנט חמאס בעזה
אחרי הפסקה ארוכה מכתיבה בתקופה עמוסה שבה עברתי עם משפחתי מהקיבוץ לביתנו החדש בעיר, רציתי לחזור לכתוב כאן. פתחתי וורד, רשמתי לעצמי כמה נושאים והתחלתי לכתוב.
הגיעו חגי תשרי וכבר התחלנו לתכנן את ימי ההולדת של שלושת הבנים, כולם ילידי אוקטובר-נובמבר או בעברית תשרי-חשון.
הראשון בסדרה הוא הבן האמצעי שחולק עם מלחמת יום כיפור את 6.10. חגגנו לו בבוקר עם בלונים וממתקים רק המשפחה הגרעינית ושוב חגגנו בערב בקבלת שבת אצל סבא עם יותר קרובי משפחה. קנינו כרטיסים לסופרלנד ליום 7.10 והלכנו לישון שמחים ורגועים.
יום שבת 7.10.2023 בשעה 6:29 בבוקר
הרגע שבו הכל מתהפך. חמאס משגר רקטות לכיוון ראשון לציון וערים נוספות. כעבור כדקה גל ואני מתעוררים מכמה בומים של יירוטים שהתערבבו בסוף החלום. מביטים זה בזו במבט של: מה זה היה? שמעת את זה? ופתאום בשעה 6:31 אזעקה חזקה עולה ויורדת בעיר רחובות בסיטואציה הכי לא קשורה בעולם, בוקר של יום שבת וחג שמחת תורה.
אנחנו מזנקים לחדר הילדים שעדיין ישנים, מעירים אותם וסוחבים בזריזות לחנוך את הממ"ד בפעם הראשונה, סוגרים את החלון הכבד עם הידיות הקשוחות. עד שהחלון נסגר כמו שצריך, פתאום עוד אזעקה. ואז עוד אחת ועוד אחת ברצף פסיכי.
המחשבה הראשונה שעולה לי בראש: בטח חיסלו בלילה איזה חמאסניק סופר בכיר ואולי אפילו כמה קודקודים מהכנופייה שנוהגת לשתות שמפניה במלונות פאר בקטאר מכספי התרומות לעזה.
המחשבה השנייה: אז לסופרלנד כבר לא נצא היום. מקווה שהילדים לא יתבאסו יותר מדי. נשמור את הכרטיסים לעוד כמה שבועות או לתחילת האביב.
אתרי החדשות עדיין לא יודעים כלום ממה שקורה באמת. קבוצות הוואטסאפ וערוצי הטלגרם מקדימים את אתרי החדשות עד שמתחילים להבין שהאירוע הרבה יותר רציני משיגור רקטות. סרטון הטנדר בשדרות של דניאל פלמדיאלה מקפיץ בתוך דקות מדינה שלמה וסביר להניח שמציל הרבה חיים.
אחי הבכור ואשתו גרים בקיבוץ מגן במועצה אזורית אשכול. רק 3 ימים לפני כן ביקרנו אותם בקיבוץ ומשם המשכנו למפגש חברים לא רחוק משם במושב תקומה. הפער בין הימים האלה בלתי נתפס.
בוואטסאפ המשפחתי הם מעדכנים שהם סגורים בממ"ד בשקט בזמן שבחוץ מסתובבים מחבלים מצוידים ברימונים ובמטולים ומסביב אופנועים על גדר הקיבוץ.
שעות ארוכות של חרדה עברו על המשפחה שלי עד לטיהור קיבוץ מגן ממחבלים. בדיעבד התברר לי שבזכות הרבש"צ וכיתת הכוננות, היום אח שלי ואשתו בחיים וקיבוץ מגן לא נחרב כמו בארי או ניר עוז.
בימים הקשים האלה בשורות איוב הגיעו בשרשרת אחת אחרי השנייה. אנחנו מדינה קטנה וכמעט כל ישראלי מכיר אישית מישהו שנרצח או נחטף או מכיר אישית אדם שקרוביו נרצחו או נחטפו. כל ישראל מעורבים זה בזה וערבים זה לזה.
ואחרי כאפה ועוד כאפה, עולה השאלה: איך ממשיכים מכאן? הסולידית כתבה פוסט עם בדיוק הכותרת הזו למרות שהיא מודה בו שהיא מחפשת את התשובה. גם לי אין את התשובה אבל יש לי כמה מחשבות שעזרו לי ואולי יעזרו לאנשים נוספים.
לצמצם צפייה בחדשות
מה זה חדשות? כשאומרים לנו "ערב טוב" ואז במשך שעה ומשהו אומרים דברים רעים.
פעם הערוצים המרכזיים שידרו רוב היום סדרות ושעשועונים ובערב שידרו מהדורת חדשות של חצי שעה. אחרי זה האריכו את החדשות לשעה ויותר. ואז הוסיפו תוכניות אקטואליה לפני החדשות ואחרי החדשות. עכשיו כמעט כל היום יש חדשות ואקטואליה וזה ממש מיותר.
צפייה אינטנסיבית בחדשות נותנת אשלייה של שליטה במצב. אבל בינינו, מה אנחנו באמת זוכרים מכל החדשות שצפינו בהן בחודש האחרון? כמה מתוך זה היה חשוב? רוב הזמן זו ברברת מיותרת במקרה הטוב וברברת תבוסתנית במקרה הרע.
זה לא אומר שצריך להתנתק מהמציאות ולא לדעת מה קורה כאן. מה שחשוב או מעניין יגיע אלינו בדרכים אחרות: ברשתות חברתיות, בקבוצות וואטסאפ ובטלגרם של עמית סגל או אבו עלי אקספרס.
אם יש ילדים בבית, זה חשוב כפליים. חשיפה מוגזמת לחדשות עלולה להכניס אותם לחרדות. יש לי 3 ילדים בבית ואני מעדיף לגדל ילדים מאושרים ולא ילדים חרדתיים שנחשפים בהגזמה לכל הרוע שבעולם. אז בשביל השפיות והבריאות הנפשית של המשפחה, תעשו לעצמכם טובה ותסגרו את ערוצי החדשות.
להרים ולא להוריד
למה חמאס פרסם בלייב את הזוועות של 7.10? הסיבה הראשונה היא כדי לעודד את חיזבאללה, את ערביי יו"ש וגם את ערביי ישראל להצטרף אליהם. הסיבה השנייה היא כדי להכניס את עם ישראל לדיכאון. האויב העמלקי רצה לראות אותנו מיואשים, שנחשוב רק איך לברוח מכאן. אם התקווה זו הרגל על הגז, דיכאון זה הרגל על הבלם.
אסור לשתף פעולה עם הטרור הפסיכולוגי. לא לשתף את המסרים של האויב, לא להפיץ את הסרטונים ולא להעביר את האיומים שלהם.
למרבה הצער יש כמה אנשים שמכנים את עצמם אנשי תקשורת והמסרים שהם מוציאים מהפה או מהמקלדת שלהם נשמעים כאילו הגיעו מדובר חמאס.
הם טוענים שחמאס זה רעיון ואי אפשר לנצח רעיון. שקר – גם נאציזם זה רעיון, גם קומוניזם סובייטי זה רעיון, גם דאעש זה רעיון. גם אם יש עדיין אנשים שמאמינים ברעיונות האלה, אפשר להשמיד את היכולות הצבאיות שלהם, לנטרל את השליטה שלהם בחיים האזרחיים ולייבש אותם כלכלית.
הם טוענים שאין היתכנות להגירה מרצון. שקר – בכל מלחמה בעולם יש פליטים. אם יש כאלה שרוצים להגר, ויש כאלה, אפשר לעזור להם בסיוע מדינות נוספות. גם אם אם אף מדינה לא רוצה אותם, תמורת תמריצים כלכליים זה אפשרי.
הם טוענים שבסוף השליטה בעזה תעבור לגורמים מתונים ברש"פ. שקר – אין ברש"פ גורמים מתונים. גם הם מתחמשים, גם הם מתאמנים לרצוח ולחטוף, גם הם רוצים "מהנהר ועד לים פלשתין תהיה חינם". ההצעות האלה מסוכנות ורק יחליפו בעזה ארגון נאצי אחד בארגון נאצי אחר ששואף לבצע את הטבח הבא.
טיפ לאנשים שעובדים בתקשורת: אם דובר חמאס מתרגם את הדברים שלכם לערבית ומפיץ לתומכיו, אתם עושים משהו לא נכון. וזו עוד סיבה לכבות את ערוצי החדשות שמפיצים ייאוש. אחרי שנוריד להם את הרייטינג, אולי ייחשבו שם מסלול מחדש ובמקום להיות תבוסתניים ידאגו לחזק את עם ישראל.
להיות אקטיביים
הנה כמה פעולות שעוזרות לגוף וגם לנפש.
ספורט – צאו לרוץ, תצטרפו לקבוצת אימונים, תעלו במדרגות עד לגג, העיקר תפעילו את הגוף. אפשר גם לשים בסלון ביוטיוב פעילויות ספורט ולהתאמן בבית. הילדים שלי למשל אוהבים את הסרטונים של Level Up בערוץ PE Bowman. הם טסים בחלל, נלחמים בדרקונים, שוחים עם כרישים ועושים הרבה ספורט. טוב לגוף, טוב לנפש.
התנדבות – אני לא מדבר רק על פעולות גדולות כמו פעילות בזק"א או גיוס תרומות במיליונים. זה יכול להיות גם בפעולות היומיומיות כמו תרומה קטנה בפייבוקס למטרה שקרובה ללבנו, הכנת ארוחות לחיילים, תרומת דם או פלזמה וניחום אבלים. ההתגייסות הישראלית מהיום הראשון מחממת את הלב הישראלי ומחזקת את הלוחמים שלנו.
טיפול – כשהמצב קשה והנפש פצועה, זו לא בושה לבקש עזרה מהסביבה ולפנות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. כשיש פצע פיזי בגוף, הולכים לרופא בלי לחשוב פעמיים. גם פצע נפשי שלא רואים בעיניים דורש טיפול ויש אנשי רפואה שיכולים לעזור בזה. זה לא מצביע על חולשה אלא להיפך, מצביע על חוזקה ורצון להתמודד ולעמוד על הרגליים.
מוזיקה – אין כמו מוזיקה כדי לבטא את הרגשות שלנו. גם בז'אנר של שירי חרבות ברזל אפשר למצוא שירים שקטים ורגועים כמו מולדת של חנן בן ארי, שירים מרימים כמו עם ישראל חי של אייל גולן ושירים לוחמניים כמו חרבו דרבו של נס וסטילה. שימו מוזיקה שמעודדת אתכם וגורמת לכם להרגיש טוב.
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה
במהלך יותר מ-3,000 שנה של היסטוריה יהודית, רבים ורעים ניסו להשמיד את העם היהודי: המצרים הקדמונים, הפלשתים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הביזנטיים, הצלבנים וגם הנאצים בתקופה המודרנית.
המשותף לכל אלו שהיום הם לא קיימים, או לפחות לא שולטים במדינה כלשהי. אין קשר בין המצרים, היוונים והרומאים של אז לאלו של היום, לא בהיסטוריה של העם, לא במנהגים ולא באמונות. כמו שדורשי רעתנו לאורך אלפי שנים נכחדו, גם חמאס ועוזריהם בדרך להכחדה.
עם ישראל כמו עוף החול
מכירים את הסיפור על עוף החול? בכל פעם שהוא נשרף, הוא קם מחדש לתחייה מתוך האפר. בסדרת הארי פוטר מסופר שהדמעות שלו יכולות לרפא והוא מסוגל לשאת משא כבד.
אם יש עם בעולם שמתאים לתיאור הזה הוא העם היהודי. לאורך ההיסטוריה עברנו אסונות ומשברים לאומיים שאף עם לא חווה על בשרו. והנה אנחנו עדיין עומדים, בכל פעם נופלים וקמים מחדש, אוספים את השברים ובוחרים בחיים. אם להקביל לתחום החביב עליי, אפשר גם להגיד כי עם ישראל כמו שוק המניות, אחרי נפילה כואבת מגיעה צמיחה מעלה מעלה.
מה לא עברנו לאורך ההיסטוריה? חורבן בית ראשון ושני, גלות ארוכה, גירוש ספרד, ובכל פעם שחטפנו כאפה כואבת עברנו התארגנות מחדש ובנינו את הקהילות שלנו. אחרי האסון הכי גדול בתולדות עם ישראל, שואת יהודי אירופה, קמה מדינת ישראל שהיא בית לעם היהודי ומקום שיכול להגיע אליו כל יהודי מרחבי בעולם.
גם מהאסון הזה נשתקם, נתארגן מחדש, והלוואי שיפיקו את הלקחים כדי למנוע את האסון הבא.
תהיו שמחים, תהיו אופטימיים
רס"ר (במיל') אלקנה ויזל, בן 35 מבני דקלים, מפקד כיתה בגדוד 8208, חטיבה 261, נפל בקרב בדרום רצועת עזה ביום י"ב בשבט התשפ"ד (22.1.2024). אלמנתו גלית ביקשה ממנו לכתוב מכתב עם כניסתו לעזה והרי המכתב.
אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו. קודם כל במקרה שנחטפתי לשבי החמאס אני דורש שלא תעשו שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל, אז אנא פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ.
אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו, ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן. חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות. תסתכלו לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה. ושיש להם הרבה בשביל מה לחיות.
תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים! בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם.
עד כאן המכתב של אלקנה ויזל הי"ד. תקשיבו לחיילים שלנו. בואו נהיה אנשים טובים יותר ונהיה ראויים ללוחמים הגיבורים שבזכותם אנחנו ממשיכים לחיות.
לזכר הנרצחים וחללי המלחמה, לרפואת הפצועים ולשיבת החטופים הביתה.