להפריט את ביטוח לאומי לפי המודל הצ'יליאני

המטרה: להפריט את ביטוח לאומי ולאחד את מנגנוני הגבייה.

קהל היעד: שכירים, עצמאים, סטודנטים, פנסיונרים, כולם.

האמצעי: ללמוד ולחקות את הרפורמה של צ'ילה בתחום הפנסיה.

האיזם - ביטוח לאומי

האיזם – ביטוח לאומי

עם יד על הלב, כמה כסף שילמנו עד היום ונמשיך לשלם למוסד לביטוח לאומי? וכמה כסף קיבלנו ונקבל ממנו? סביר להניח שבסיכום הסופי נקבל פחות ממה שנשלם.

אבל מה זה בכלל ביטוח לאומי? על מה אנחנו משלמים? מה המטרה של המוסד לביטוח לאומי? האם הגוף הזה באמת נחוץ ועוזר לנו ברגעים החשובים של החיים? בואו נפתח את זה.

נתחיל עם חידה קטנה

למה המוסד לביטוח לאומי מוציא מיליונים על פרסומות בתקשורת המסחרית? האם הם חוששים שנעבור למתחרים?

הרבה חושבים שהסיבה היא כדי לשפר את התדמית שלהם. אבל הסיבה הזו שולית, הרי תדמית שלילית לא תגרום לנו לעבור למתחרים שלא קיימים. רק כשיתחילו הדיונים על ההפרטה, הם באמת ישקיעו בסוללת יחצנים עם מטרה ברורה לחיזוק התדמית ובלימת ההפרטה.

הסיבה האמיתית היא שגוף תקשורת שמקבל הרבה כסף על פרסומות לא יכול להיות חופשי ולבקר את הגוף המממן. בכל פעם שתראו בערוץ מסחרי פרסומת לביטוח לאומי, לחברת חשמל או לסדרה חדשה שתעלה בערוץ כאן 11, תזכרו שהערוץ המפרסם לא יכול לקטול חופשי את הגופים האלה וגם אם יעלה בו תחקיר ביקורתי, העורך ידאג לרכך אותו כדי לא להפסיד הכנסות מפרסומות.

למרבה המזל, כאן באתר שלי אני יכול להתבטא בחופשיות ללא חשש של ביטול תקציבי פרסום.

ביטוח לאומי לצדך ברגעים החשובים של החיים

נכון, במיוחד ברגעים החשובים שבהם אנחנו עובדים ומרוויחים כסף.

התשלום לביטוח לאומי מחושב באחוזים לפי השכר. יש דרגת שכר נמוכה עם אחוזים נמוכים ודרגת שכר גבוהה עם אחוזים גבוהים, שזה מזכיר את מס הכנסה. יש אחוזים קצת שונים לשכירים ולעצמאים וחובת תשלום למי שלא עובד בכלל אלא אם מדובר באישה נשואה. חלק מהתשלום מוגדר כסעיף נפרד בתור ביטוח בריאות. בנוסף, יש תקרת שכר שמעליה לא משלמים ביטוח לאומי.

יש מנגנון גבייה נפרד למס הכנסה ומנגנון גבייה נפרד לביטוח לאומי. מה שיוצר כאב ראש להרבה אנשים: סטודנטים שלא עבדו ופתאום מגלים שיש להם חוב מטורף, מעסיקים שצריכים לשלם לכל גוף בנפרד על שכר העובדים ועצמאים שצריכים לפתוח בנפרד תיק בכל גוף, להגדיר בנפרד מקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי, לטפל בנפרד בתשלומים לכל גוף ולהעביר לרו"ח מכתבים מוזרים בניסיון להבין מה בט"ל רוצים ממני עכשיו ולמה הם מאיימים לפרוץ לבית שלי ולעקל מיטלטלין אם לא אשלם להם 17 ש"ח כשיש להם הוראת קבע מכרטיס האשראי שלי.

זה החלק של לשלם. מה עם החלק של לקבל? אם מדובר במענק לידה, דמי לידה, קצבת ילדים, חיסכון לכל ילד ודברים שלא דורשים הוכחות, המצב פשוט יחסית. אבל כשמדובר במחלה או פציעה, שיהיה לנו בהצלחה. תשאלו את אלי פיניש ושני כהן במערכון של ארץ נהדרת על ביטוח לאומי.

ביטוח לאומי מזכיר הונאת פונזי

מה קורה לאורך זמן כשיש הוצאות יותר מהכנסות? פשוט מאוד, נגמר הכסף. וזה בדיוק מה שקורה כשתוחלת החיים עולה ומספר מקבלי הקצבאות עולה.

נוסיף לזה הצעות חוק פופוליסטיות להגדלת קצבאות בלי להגדיר מקור תקציבי והכיוון ברור: בקצב הזה, בעוד כשני עשורים קופת הביטוח הלאומי תתרוקן לחלוטין.

בהונאת פונזי, כמו למשל של ברני מיידוף, צ'ארלס פונזי או קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, החזרי ההשקעה לא מגיעים מתוך רווחים של כספי המפקידים אלא מכסף של משקיעים חדשים. אדם ששילם כל חייו לביטוח לאומי, לא מקבל קצבה מהכספים שהפקיד אלא הקצבה משולמת לו מכסף שמשלמים עכשיו אנשים שעובדים. בלי להכניס כסף חדש, אין מאיפה לשלם קצבאות. פונזי קלאסי או הונאת פירמידה.

רועי עידן בשיעור מבוא לכלכלה מתאר את המצב של ביטוח לאומי בלשון ציורית: אנחנו בתוך מכונית בלי בלמים ובלי נהג שדוהרת במורד כביש שבסוף שלו יש קיר בטון מצופה באיידס. והמכונית לא שלנו, היא של הילדים שלנו והיא בוערת.

ביטוח לאומי זה ביטוח או מס נוסף?

אם ביטוח לאומי זה ביטוח שמכסה אותנו ברגעים קשים, יש לשבור את המונופול הממשלתי ולאפשר לעשות ביטוח פרטי שיעלה לנו פחות כך שנוכל לעבור לחברה מתחרה אם לא נהיה מרוצים מהשירות או נקבל הצעה משתלמת מחברה אחרת. אבל כשאין תחרות ואף אחד לא שואל אותנו אם אנחנו מעוניינים לשלם, השירות יהיה על הפנים.

אם ביטוח לאומי זה מס נוסף שמאפשר למדינה לממן תקציבי רווחה, בואו פשוט נקרא לזה מס הכנסה ונסתפק במנגנון גבייה אחד. אפשר להגדיר את מדרגות המס מחדש והגבייה תתבצע רק דרך מס הכנסה.

נחמיה שטרסלר כתב על זה בספר "ושלא יעבדו עליכם":

אפשר לחסוך סכומים גבוהים גם במנגנון גביית המסים על ידי איחוד הגבייה של מס הכנסה וביטוח לאומי. איחוד כזה יאפשר לבטל את כל מנגנון הגבייה של הביטוח הלאומי, שעלותו 170 מיליון שקל בשנה (120 מיליון לשכר ו-50 מיליון לתפעול). במקרה כזה גם השירות לאזרח ישתפר כי הבירוקרטיה הכפולה תיעלם, והנישום יצטרך לדווח רק לגוף אחד ולא לשניים.

(הספר יצא לאור בשנת 2014, סביר להניח שהעלויות עלו מאז)

לאחד את אגפי הגבייה זה צעד מבורך של התייעלות בתור התחלה. הרווח כפול: פחות הוצאות ממשלתיות ופחות התעסקות והוצאות לעצמאים ולמעסיקים.

אבל זה עדיין לא פותר את עניין העלויות העתידיות שיכבידו על הילדים, הנכדים והנינים שלנו שישלמו יותר מסים כי לא לקחנו אחריות על עצמנו.

אז בואו נבדוק מה עשו בצ'ילה.

חשבון פרישה לפי המודל הצ'יליאני

המצב שבו עובדים משלמים מסים כדי לממן פנסיה לכל מי שפרש, יוצר בעיות של פירעון, ניצול, קרובים לצלחת שמקבלים יותר כי הם יכולים ומצב טבעי שבו כל אחד מנסה לשלם כמה שפחות ולקבל כמה שיותר.

שלא לדבר על מצבים הזויים שבהם מחבלים שנפצעו בזמן פיגוע קיבלו קצבת נכות, מחבלים שמתו והמשפחות שלהם חגגו על קצבת שארים ומקרים אחרים שבהם אנשים מתו ללא רישום וכך הקרובים שלהם עקצו עשרות שנים קצבת זקנה על חשבון האדם העובד.

כמו במעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, הפתרון הוא לקחת אחריות אישית.

בשנת 1980 שר העבודה והביטוח הלאומי של צ'ילה חוזה פיניירה העביר את "אם כל הרפורמות" או אם תרצו "הרולס רוייס של מערכות הפנסיה" והפריט את הביטוח הלאומי ואת הפנסיות במדינה. במקום לשלוח את הכסף לחור שחור ביקום בלי לדעת מה קורה עם הכסף ואיך הוא מנוהל, לכל עובד יש חשבון פרישה אישי. הוא רואה כמה כסף יש לו, הכסף מושקע בשוק ההון וצובר ריבית דריבית. בזכות הרפורמה, מיליוני פועלים עניים הפכו לקפיטליסטים בעלי הון.

אלון גולדברג, הידוע בכינוי הליברל הקלאסי, עשה עבודת קודש בתמלול ותרגום חלק מההרצאה של ד"ר לכלכלה חוזה פיניירה במכון פרידברג לכלכלה (FEI).

זה המודל שעלינו לשאוף אליו, לקחת אחריות על עצמנו ולהפסיק לבקש שאמא מדינה תחזיק לנו את היד. הרי המנגנון של חיסכון פנסיוני כבר קיים, רק צריך להשלים את המעבר.

בואו נפריט את ביטוח לאומי

השלבים שאני מציע הם:

1. לסגור את מנגנון הגבייה של ביטוח לאומי ולעדכן את מדרגות המס כך שהגבייה תישאר באותו סכום סופי. ההתעסקות תהיה ישירות מול מס הכנסה. מי שלא מרוויח, לא יצטרך לשלם.

2. במקביל לירידה הדרגתית בקצבאות, המס יירד ובמקומו התשלום יעבור לקרן הפנסיה כולל לרכיב הפיצויים. הביטוחים לא יהיו דרך ביטוח לאומי אלא דרך קרן הפנסיה או ביטוחים פרטיים.

3. דמי אבטלה אפשר לבטל אחרי משבר הקורונה ביום שבו עסקים יחזרו לפעול כרגיל. שכיר או עצמאי שלא יעבוד מכל סיבה שהיא ויצטרך את הכסף, יוכל למשוך לעצמו סכום חודשי מוגבל בתקרה מתוך רכיב הפיצויים בקרן הפנסיה. ואז נפסיק לשמוע תלונות על זה שאין דמי אבטלה לעצמאים.

4. מענק לידה ודמי לידה יירדו בהדרגה ולא בבת אחת כדי למנוע מצב שבו שתי נשים שילדו בהפרש של יום, אחת תקבל ואחת לא. בסופו של דבר אמהות יוכלו למשוך דמי לידה מתוך רכיב הפיצויים שלהן.

5. במקום קצבת ילדים, יהיו נקודות זיכוי מס להורים. השיטה הזו תעודד הורים להשתתף בשוק העבודה ויש גם היגיון בנקודות זיכוי: הרי ההכנסה לא מגיעה לאדם אחד אלא מחולקת לכמה נפשות במשפחה. אני מבין שבמשטר פרלמנטרי עם הסכמים קואליציוניים זה לא ריאלי אבל גם קיצוץ חלקי בקצבאות הילדים יהיה מבורך וכבר היו כמה כאלה.

6. בעקבות חוק פנסיה חובה, לכל שכיר שעובד היום יש קרן פנסיה או מוצר אחר של חיסכון פנסיוני. יש גם פנסיה חובה לעצמאים אבל על אש קטנה. לא לכל הגמלאים היום יש קצבת פנסיה אבל מי שפורש היום צבר חיסכון לפנסיה לפחות במשך עשור ומי שיפרוש בעוד שני עשורים צבר חיסכון לפנסיה לפחות 3 עשורים בסכומים שהולכים וגדלים. לכן אפשר להקטין בהדרגה את קצבאות הזקנה לפורשים חדשים עד שיתאפסו לחלוטין לפורשים עתידיים.

7. במקום לפזר סתם ככה כספים לכולם, כולל לאנשים בריאים בגופם ובנפשם שמסוגלים לעבוד, משרד הרווחה יטפל רק במקרי סעד אמיתיים. לא כל משפחה של 5 ילדים עם הכנסה חודשית של 16,000 ש"ח חיה בעוני למרות שעל הנייר היא מתחת לקו העוני ולא כל קשיש מתלבט בין אוכל לתרופות. ברגע שמשרד הרווחה יתמקד רק במי שנמצא במצב קשה ולא מסוגל לעזור לעצמו, אנשים בריאים ישתלבו יותר בשוק העבודה והמדינה תוכל באמת לסייע לנזקקים.

אז איך מתקדמים מכאן?

קודם כל צריך להאמין שזה אפשרי. המודל של צ'ילה חכם וצודק ואזרחי ישראל ירוויחו ממנו ברמות כאלה שסביר להניח שיהיו פוליטיקאים וארגונים "חברתיים" שיתנגדו למודל כמו שהתנגדו לכל רפורמה כלכלית חשובה. אבל הדבר הכי חברתי שאפשר לעשות זה להפריט את ביטוח לאומי, במיוחד כשמסתכלים לטווח הארוך ועל קצבת הפנסיה שנקבל בעתיד.

כמו שהמדינה עברה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת כי לא הייתה ברירה אלא לבצע את המהלך, כך יש להפריט את ביטוח לאומי כי בסוף לא תהיה ברירה אחרת. עדיף להפריט עוד היום בצורה חלקה עם שלבי ביניים מאשר בעוד כמה עשרות שנים בבום כשהקופה ריקה.

אז מה עושים? מפיצים את הבשורה עד שכולם ידברו עליה ואז גם יעשו. פוליטיקאי כותב פוסט בנושא ביטוח לאומי או פנסיה? נשאל אותו: "האם אתה בעד להפריט את ביטוח לאומי לפי מודל צ'ילה?". מתקשרים ממטה מפלגה לבקש את תמיכתנו לפני הבחירות? נשאל: "מה העמדה הרשמית של המפלגה בקשר להפרטת ביטוח לאומי לפי מודל צ'ילה?". מתמודד בפריימריז רוצה את התמיכה שלנו? נשאל אותו: "האם אתה בעד להפריט את ביטוח לאומי לפי מודל צ'ילה?". עצמאי בקבוצת השולמנים מתלונן על התעללות מצד ביטוח לאומי? נגיב לו: "לכן הגיע הזמן להפריט את ביטוח לאומי לפי מודל צ'ילה".

עוד משהו חשוב: תתפקדו. כן, תתפקדו. מהלכים חשובים דורשים תמיכה רחבה משני הצדדים כדי לעבור בהצלחה בלי להפוך למאבק של קואליציה מול אופוזיציה. הקואליציה הישראלית למען שוק חופשי מקבלת את כולם: הליברלים בליכוד, חירות יש עתיד, פורום בני חורין בימינה וגם הליברלים במרצ. תצטרפו ותעקבו אחרי התא הליברלי של המפלגה שלכם ומשם גם אפשר להשפיע.

זה צריך להיות פרוייקט הדגל של השולמנים, הליברלים וכל מי שתומך בתחרות. השאלה היא לא אם זה יקרה אלא מתי זה יקרה.

אני ממליץ לקריאה נוספת:

בקיצור, מה נרוויח אחרי הפרטת ביטוח לאומי?

1. עצמאים ומעסיקים יתעסקו מול מנגנון גבייה אחד (לא כולל מע"מ) ותהיה פחות התעסקות מיותרת. ישראל תעלה במדד קלות עשיית עסקים ובמדד החופש הכלכלי.

2. הכסף שנפריש בצד עד לפנסיה יצבור ריבית דריבית ולא ריבית אפסית או ריבית מסובסדת מהמדינה. קצבת הפנסיה שנקבל תהיה יותר גבוהה.

3. חברות הביטוח יתחרו עלינו ונוכל לבחור בעצמנו את החברה שהכי מתאימה לנו.

4. משרד הרווחה יוכל להתמקד במקרים הבאמת קשים ולא לפזר כסף על אנשים בריאים שיכולים לעבוד.

5. לא נצטרך להתמודד בשנים הבאות עם קופה ריקה מול קשישים עם קצבת פנסיה מוכנה.

6. כשיש אחריות אישית, קיים תמריץ יותר גבוה לעבוד ולהפריש לפנסיה.

לסיכום, אנחנו משלמים הרבה לביטוח לאומי ומקבלים קצת. במקביל, הקופה שלהם מתרוקנת ובסוף לא יהיה מאיפה לשלם קצבאות. לכן, המהלך הכי חשוב ומתבקש היום הוא להפריט את ביטוח לאומי לפי המודל המצליח של צ'ילה: במקום לזרוק את הכסף לאיזה חור שחור, הכסף יגיע לחשבון פרישה אישי. במקום להגדיל עוד קצבאות עד שהקופה הציבורית תתרוקן, עדיף שנצבור את ההון בעצמנו וכל אזרח שעובד יהפוך לקפיטליסט בעל הון.

בואו נפיץ את הבשורה ונחפור לכל מי שרק אפשר עד שנצליח להפריט את ביטוח לאומי.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓

תגובות

7 תגובות

  1. איתן שפירא

    הכל טוב ויפה אם כספם של העמלים העניים העתידים להפוך, כדברי החזון, לקפיטליסטים בעלי הון, אכן ישא רווחים ויניב ריבית דריבית. ומה אם לא ישא את אותם רווחים מצופים וכבר היו דברים מעולם? אז העמלים העניים לא רק ישארו עניים אלא גם לא תהיה להם כל הבטחת הכנסה כלשהי בימי זקנתם.

    • אלון שמש

      בטווח הארוך שוק המניות עולה. הרי הטכנולוגיה משתכללת, רמת החיים עולה, יש יותר צריכה, החברות מרוויחות ובעלי המניות נהנים מהרווחים.
      בטווח הקצר לפעמים יש ירידות חדות וכדי לא להיפגע במצב שבו הבורסה נופלת רגע לפני הפרישה, קרנות הפנסיות מפעילות מסלולים תלויי גיל.
      חוסך צעיר ייקח סיכון גבוה ויהיה חשוף למניות עם תשואה גבוהה כי יש לשוק הרבה זמן לתקן ולעלות בחזרה.
      חוסך מבוגר לקראת פרישה יוריד חשיפה למניות ויסתפק בתשואה נמוכה בסיכון נמוך.

  2. Shai Lasher (A.K.A.: ShaiLash, ShaiLasher)

    לפחות לי, הרבה מזה נשמע כלוביינג של "שולמן" תחת מסווה של מומחה, מבלי, כמובן, לבדוק מה באמת מכל כיוון והיבט אפשריים יקרה לכל פלח אוכלוסיה, אם זה ימומש כמומלץ.
    לדוגמה – קצבת זקנה היא למעשה תשלום עבור "מקרה ביטוח" מסוג הגעה לגיל מתקדם בו הוצאות גדלות ובמדינתנו המחירים רק עולים בלי התערבות ממשלתית.
    ליברליזם טוב לליברלים ו"שכנוע" בכיוון של זניחת רשת הבטחון (בטחון, לא הימור) הקיימת ע"י הביטוח הלאומי למצב זה, הוא שכנוע סטייל "הנוער לשלטון".
    יש עוד הרבה מצבים שהמאמר מתעלם מהם.
    כאמור, לי לפחות, די ברור שהמאמר הוא "לוביינג" במסווה מאמר מקצועי.
    ויותר ספציפית: אם זה היה מוצע עם תזמון להתחלה כשכל מי שקיבל הבטחה מוסדית מהמדינה, כבר אינו כאן, זה היה נשמע פחות רע מכפי שזה נשמע כרגע, שזה סטייל "הנוער לשלטון".
    (אם לא מוכר לכם, חפשו את הסרט בשם זה, הוא ישן, אבל אומר הרבה)

    • אלון שמש

      בוא נתחיל מאיחוד אגפי הגבייה.
      אין שום היגיון בשני מנגנונים נפרדים של גביית מס כשבמילא בסוף הכל מתערבב.
      הרי מה שחסר לקצבאות, המדינה משלימה מקופת האוצר ולא מקופת ביטוח לאומי.

    • Shai Lasher (A.K.A.: ShaiLash, ShaiLasher)

      המדינה גם "מלאימה" כ- 20 מיליארד ש"ח בשנה מקופת הביטוח הלאומי. אילו הכל היה בידי "המדינה", במדיניות הרווחת זה כעשור וטיפה יותר, היה נוצר קיטוב שהיה קטלני לעניים רבים ומעשיר לעשירים, במחיר חיי אותם עניים. כל ההפרטות של כל מה שמדינה מתוקנת אמורה לספק לאזרחיה, הביא קיטוב, שבינתיים מרוסן קצת, אך מנסיוני, שום דבר מוחלט אינו טוב אלא למעטים. לא שלטון, לא כלכלה ולא "כיוון"/אסטרטגיה כלכלית.
      איחוד אגפי הגבייה למעשה מעביר את קופת הביטוח הלאומי במלואה, לאוצר. מה שזה אומר לחסרי אמצעים, אני לא מניח שאינך ער לו. לכן השתמשתי במטפורה "הנוער לשלטון". זה אומר בקצרה: מבוגרים לא עשירים הם מעמסה מיותרת ויש להפטר מהם במהירות וביעילות, אך תוך שמירה במידת מה על חזות צדקנית.
      מי שיש לו זמן לתיקון טעויות ושינויי כיוון, לא יבין זאת, אלא כאשר יגיע ללא הון לגיל מבוגר, או יפתח הבנה ואמפתיה לאותם מבוגרים לא עשירים, ויוותר על "אני ואני ולי ולי" ויכלכל מעשיו וצעדיו בהתחשב בקיומם של מבוגרים לא עשירים, מתוך הבנה שהם לא מיותרים ו-או זניחים ו-או עלוקות ו-או כל מה שמכנים אותם אלה שאינם מביניהם.
      איני פוסל הפרטה ו-או איחודים ו-או כל התייעלות וחסכון, אבל יש לקחת בחשבון את ה"מחיר" לזה ומי "ישלם אותו" וכמובן את העובדה שמדובר בחיי אנשים ולא בסטטיסטיקה ותחשיבים המבוססים עליה. לפי סטטיסטיקה, אני עוד מחפש את ה 2/3 ילד שיש לי לפי הסטטיסטיקה 🙂

  3. בשונה ממה שנאמר למעלה, הפוסט שלך מנומק היטב.
    ואולי באמת קבוצת 'השולמנים' תהיה הפלטפורמה הנכונה להעלאת הנושא.
    אני אישית מחזיק לך אצבעות!
    הלוואי שיהיה אפשר להזיז דברים משמעותיים במדינה הזו.
    צריך אכן לחקור היטב כיצד פועל המודל הצ'יליאני והאם הוא באמת כל כך מוצלח.
    מאחל לך בהצלחה!
    תמשיך ליזום דברים טובים כאלה!

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓