המטרה: לחסוך חלק מהכסף בלי לסכן אותו.
קהל היעד: מי שיצטרך את הכסף בתקופה הקרובה או בהתראה קצרה.
האמצעי: פיקדון בבנק? בואו נבדוק ביחד.
הרבה מילים נכתבו, אצלי באתר וגם בשלל אתרים אחרים, על השקעה בשוק ההון.
המשפט החביב עליי: "אם בכל חודש תשמור בצד קצת כסף, בעוד כמה שנים יהיה לך קצת כסף".
לכן בטווח הארוך משתלם להשקיע בשוק ההון. ככל שהתקופה ארוכה יותר, כך סיכון התנודתיות נמוך יותר.
אבל מה נעשה אם נצטרך את הכסף בטווח הקצר של עוד כמה חודשים או שנים בודדות? אם הבורסה תתרסק ולא תספיק לעלות בחזרה, פשוט נפסיד כסף.
לא כל חיסכון מתאים לשוק ההון
כרית ביטחון – ליאת רוצה לשמור קרן חירום של 6 חודשי מחיה ליתר ביטחון. אם תפוטר מעבודתה בגלל מיתון או נגיף אכזרי, ליאת לא תהיה בלחץ כלכלי ולא תצטרך לפדות את רכיב הפיצויים אלא תמשוך מהחיסכון ששמרה בצד ליום סגריר.
התחייבות עתידית – ערן קנה דירה שנמצאת עדיין בשלבי בנייה. לפי לוח התשלומים, בעוד שנה ערן יצטרך לשלם סכום גבוה. יש לו את הסכום הזה זמין אבל הוא יצטרך אותו רק בעוד שנה.
תכנון עתידי – גם מאיה מתכננת לקנות דירה בעוד שנה שנתיים אבל היא לא חתמה על חוזה. למאיה יש יותר גמישות בקשר לקנייה ולמועד התשלום.
ונשאלת השאלה: מה נעשה עם כסף שנצטרך בתקופה הקרובה או בתקופה לא ידועה בעתיד בהתראה קצרה בלי לסכן את הכסף הזה?
אז איפה לחסוך בינתיים את הכסף?
מניות – מסוכן מדי. למניות יש תנודתיות גבוהה וההפסד יכול להיות משמעותי.
אג"ח – לאג"ח יש תנודתיות נמוכה אבל אפילו אג"ח של ממשלת ישראל יכול לאבד מערכו. זה קרה בתחילת הקורונה, יקרה בוודאות בכל פעם שריבית בנק ישראל תעלה ועלול לקרות בגלל שלל סיבות נוספות.
כשהמטרה היא רק לשמור על הכסף לטווח קצר או ליום סגריר ולא לעשות כסף מכסף, אפשר לשקול את האפשרות של פיקדון בנקאי.
אחזור שוב על המובן מאליו: לטווח הארוך אין סיבה לשים את הכסף בפיקדון בנקאי. הריביות בפקדונות הבנקאיים נעות בין 0.01% כשרוצים נזילות גבוהה ברמה היומית עד 1.5% למי שמוכן לנעול את הפיקדון ל-5 שנים.
הבדיחה אומרת שאם נפקיד מיליון ש"ח בריבית שנתית של 0.01%, אחרי 6,932 שנה יהיו לנו 2 מיליון ש"ח. ואחרי חישוב אינפלציה הם לא יהיו שווים אפילו אגורה אחת במונחים של היום.
אם הריבית כזו נמוכה, למה לא להשאיר בעו"ש?
כשרואים בעיניים את הכסף בעו"ש, אנחנו עלולים להתפתות להשתמש בו במקום לשריין אותו למטרה שהגדרנו מראש.
תחשבו על המצבים הבאים:
1. אנחנו רואים בעו"ש 55,000 ש"ח. יכול להיות שבמקרה כזה היד שלנו תהיה קלה על הארנק, הרי גם ככה בעוד כמה ימים ייכנס כסף לחשבון וזה לא שהחשבון יגלוש למינוס.
2. אנחנו רואים בעו"ש 5,000 ש"ח ויש בצד פיקדון בנקאי של 50,000 ש"ח. אפילו אם הפיקדון נמצא ברמת נזילות יומית בריבית 0.01%, דרושה פעולה אקטיבית כדי לפדות אותו. לכן במקרה כזה נקפיד על משמעת תקציבית, נשלם רק ממה שיש בעו"ש ונשמור על טווח ביטחון כדי לא לגלוש למינוס ולשבור את החיסכון.
אם רוצים פיקדון בנקאי, איפה כדאי?
ברוב הבנקים לא ממש טורחים לבוא לקראת הלקוחות. למרבה המזל, אפשר לנהל עו"ש בבנק אחד ולפתוח פיקדון בבנק אחר בלי עמלות ובלי להגיע לסניף. ממה שראיתי, הבנק שהכי משתלם (יחסית) הוא בנק ירושלים. שאר הבנקים מציעים הצעות ממש מעליבות. יכול להיות שאם תבדקו ישר מול הסניף שלכם, תקבלו הצעה שלא מופיעה באתר הבנק.
המסלולים מאוד מגוונים ומרוב מבחר אפשר להתבלבל. אז לפני שעוברים על כל הרשימה, כדאי לענות על כמה שאלות מנחות:
1. מה מטרת הפיקדון: רכישה מתוכננת בעתיד? קרן חירום?
2. מה הריבית השנתית שמקבלים על הפיקדון? האם היא תלויה בריבית הפריים?
3. האם יש הצמדה למדד? אם כן, מה קורה אם המדד יורד? שלא נגלה בסוף התקופה שיש פחות שקלים ממה שהפקדנו בעקבות ירידה במדד.
4. האם אנחנו יודעים מתי בדיוק נצטרך את הכסף או שיש לנו טווח זמנים גמיש? למשל בין שנתיים לשלוש שנים.
5. כמה זמן נסכים לחכות לקבלת הכסף מרגע הבקשה? יום? שבוע? חודש? תחנות יציאה של פעם בשנה זה כבר מוגזם מדי אלא אם אנחנו יודעים מתי בדיוק נצטרך את הכסף.
6. מה יקרה אם נמשוך את הכסף לפני סוף התקופה? האם זה אפשרי? הקנס יהיה גם מהקרן או רק על הריבית? וכמה?
7. האם יכול להיות תרחיש כלשהו שבו הקרן תיפגע? למשל בגלל ירידה בריבית בנק ישראל או ירידה במדד המחירים לצרכן או במשיכה לפני סוף התקופה.
עכשיו לבחור את הפיקדון
לדעתי ריבית בנק ישראל לא תעלה בתקופה הקרובה, אולי היא אפילו תרד כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי והירידה החדה בשער הדולר. לגבי מדד המחירים לצרכן, בשנה האחרונה המדד רשם שינוי של מינוס 0.6%, כלומר הייתה דיפלציה ולא אינפלציה. לכן הייתי מעדיף מסלול שקלי ולא צמוד מדד.
דוגמאות של פקדונות בבנק ירושלים נכון לרגע כתיבת שורות אלו:
פיקדון ארץ 0.55% – פיקדון לשנה. אחרי שנה מקבלים 0.55%. אפשר בתוך השנה למשוך בהתראה של שבוע מראש אבל אז מקבלים רק 10% מהריבית הצבורה. מתאים למי שמתכנן הוצאה גדולה בעוד שנה פלוס.
פיקדון ארץ 1% – פיקדון ל-3 שנים עם ריבית שנתית של 1%. אפשר בתוך התקופה למשוך בהתראה של 60 יום מראש ולקבל בערך חצי מהריבית הצבורה, תלוי באיזו שנה פודים. מתאים למי שמתכנן הוצאה גדולה בשנים הקרובות או למי ששומר בצד כרית ביטחון.
בסוף התקופה, אם עדיין לא צריך את הכסף, שוב בוחרים מסלול מחדש לפי מה שמתאים באותו הזמן.
לסיכום, לפעמים פיקדון בנקאי יכול להיות הגיוני. כשמדובר בחיסכון לטווח קצר או בכרית ביטחון שלא נרצה לסכן, עדיף שהכסף יהיה בפיקדון בנקאי בריבית נמוכה מאשר בעו"ש עם ריבית של אפס עגול כשיש פיתוי להשתמש בו. רוב בעלי הפקדונות נשארים בבנק שלהם בגלל אשליה של נוחות והעצות של פקידי הבנק אבל היום עושים הכל אונליין ולכן עדיף לפתוח פיקדון בבנק שמציע את התנאים הכי טובים.
ראיתי בפוסט בסולידית
"הכנסות פסיביות כגון רווחי הון מיוחסות לבעל ההכנסה הגבוהה ביותר. רק אם בעל ההכנסה הגבוהה מביניכם לא היה מגיע לחבות מס הכנסה/יסף , ניתן היה לנצל את עודף נקודות הזיכוי לקיזוז מרווחי הון."
ולפי מה שענית בפוסט בפייסבוק זה ניתן ועוד איך החשבון השקעות משותף ולפי מספר הנקודות שיש לכם ביחד ניתן לקזז רווחים זה בטוח ככה?
כבר שאלתי בפוסט אחר אבל כנראה לא שמת לב תודה