ביטול אג"ח מיועדות: הגיע הזמן

המטרה: לחסוך לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים בשנה.

קהל היעד: עובדים ופנסיונרים עם קרן פנסיה.

האמצעי: ביטול אג"ח מיועדות.

אג"ח מיועדות

אג"ח מיועדות

אתחיל מהשורה העיקרית: אג"ח מיועדות צריך לבטל אתמול. אפשר להתווכח אם לבטל וזהו או להחליף ברשת ביטחון כלשהי אבל כרגע המנגנון של אג"ח מיועדות יקר, בזבזני ומלא בחסרונות שפוגעים בציבור.

מה זה אג"ח מיועדות?

אג"ח מיועדות הן אגרות חוב מיוחדות של מדינת ישראל. המדינה לוקחת הלוואות מציבור החוסכים דרך קרנות הפנסיה בתמורה לתשואה שנתית מובטחת של 4.86% פלוס הצמדה למדד.

לא ניתן לסחור באג"ח הזה. אפשר להחזיק אג"ח מיועדות רק דרך קרן פנסיה ולא דרך קופת גמל או ביטוח מנהלים.

בעבר הרחוק, בעשורים הראשונים של מדינת ישראל, כמעט כל החסכונות הפנסיוניים היו רק אג"ח מיועדות. בסביבת ריבית גבוהה עם דירוג אשראי נמוך, המדינה הייתה צריכה ללוות כסף וזו הייתה הדרך הכי פשוטה לקחת הלוואה מהציבור במחיר זול ממחיר השוק.

בשנת 2003 שר האוצר דאז בנימין נתניהו בסדרה של רפורמות כלכליות חשובות הוריד את החלק של אג"ח מיועדות בקרנות הפנסיה מ-90% ל-30%. השאר באופן טבעי נכנס לשוק ההון.

קרנות הפנסיה מתחילות לתפוס תאוצה

בשנת 2008 נכנס לתוקף חוק פנסיה חובה על כל העובדים בארץ. החיסכון הכולל של הציבור התחיל לתפוס תאוצה משמעותית. במקביל, בעקבות המשבר הכלכלי בעולם, הריביות של הבנקים המרכזיים ירדו עד קרוב לאפס ונותרו נמוכות עד היום. כרגע ריבית בנק ישראל 0.1%.

השילוב של כמויות כספים אדירות בקרנות הפנסיה עם ריבית אפסית במשק יצרו בעיה כפולה. עוד מעט נגיע לעניין.

בשנת 2017 הוחלט על שינוי בהקצאת אג"ח מיועדות בהתאם לגיל החוסכים. במקום שכולם יקבלו 30%, הפורשים יקבלו 60%, מגיל 50 עד לפרישה יקבלו 30% והצעירים יהיו מושקעים רק בשוק ההון ללא הבטחת תשואה. הרעיון ברור: לצעירים יש מספיק זמן להתאושש ממשברים כלכליים אבל מבוגרים לא יכולים להרשות לעצמם להסתכן בנפילות שיחתכו בחדות את קצבת הפנסיה.

ואחרי השיעור בהיסטוריה, בואו נראה במה מדובר בכלל.

יתרונות של אג"ח מיועדות

1. לחוסכים מבוגרים יש בחלק מהפנסיה תשואה מובטחת שלא נפגעת מהירידות בבורסה. כמובן שאין ארוחות חינם ומישהו אחר צריך לשלם את התשואה המובטחת. המישהו הזה הוא אני, את, אתה וכל מי שמשלם מסים.

כן, יש רק יתרון בודד. וגם היתרון הזה הוא חיסרון למי שמשלם עליו, הציבור.

חסרונות של אג"ח מיועדות

1. כשיש מספיק זמן עד לפרישה, שוק המניות צפוי להביא תשואה ריאלית גבוהה יותר מ-4.86%.

2. חוסר שליטה של המדינה על החוב הלאומי. במקום ללוות לפי הצורך, המדינה לוקחת הלוואות גם כשאין צורך. בעקבות חוק פנסיה חובה, בכל שנה קרנות הפנסיה צוברות עוד כ-100 מיליארד שקל ואין סיבה לכפות על המדינה להגדיל את החובות.

3. בסביבת ריבית אפסית מדובר בהלוואות יקרות בטירוף. במקום לקחת הלוואה בריבית נומינלית של 0.5% עד 1.5% (תלוי באורך התקופה), המדינה לוקחת הלוואות יקרות בריבית של 6% עד 8% (תלוי באינפלציה). העלויות העודפות הגיעו לאזור 10 מיליארד ש"ח בשנה ובכל שנה העלות קופצת בעוד מיליארד. בקצב הזה בעוד עשור המדינה תפסיד באזור 20 מיליארד ש"ח בשנה.

4. כשמדובר באחוזים מתוך קרן הפנסיה, ככל שהקופה צברה יותר כסף, כך הסיבסוד יותר משמעותי. במילים אחרות, לא רק שהצעירים מסבסדים את המבוגרים, גם העניים מסבסדים את העשירים.

הדרך לנטרל פצצה מתקתקת

בשנת 2019 הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת והחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו הבינו שמדובר בפצצה מתקתקת ועל סדר היום עלתה ההצעה לבטל את האג"ח המיועדות.

רוב העוסקים בנושא מסכימים על 2 דברים:

1. לאג"ח המיועדות יש עלויות יקרות והן גורמות לבעיות בניהול החוב הלאומי ולכן יש לבטל אותן.

2. צריך שיהיה מנגנון כלשהו בחוק להבטחת תשואה לפנסיונרים על חלק מהפנסיה. רשת ביטחון במקום אג"ח מיועדות.

וכאן הכדור התחיל להתגלגל ועלו הצעות שונות. הצעה אחת דיברה על הבטחת תשואה ע"י המדינה באמצעות השלמת ההפרש בשנים שבהן שוק ההון לא הגיע ליעד התשואה.

ההצעה עודכנה להבטחת תשואה עבור כל התקופה כי שנים של עליות מפצות על שנים של ירידות אז אין סיבה לבדוק כל שנה בנפרד. לפי ההצעה שעלתה אז, ביום הפרישה יבדקו את התשואה לאורך כל התקופה ואם התשואה השנתית לא הגיעה ל-4.86%, המדינה תפצה ותשלים את ההפרש עבור 30% מהתיק.

רפורמת האג"ח המיועדות יוצאת לדרך

מאז הכדור המשיך להתגלגל והמנגנון שמציעים היום הוא משהו כזה:

1. 30% מקרן הפנסיה יהיו בחשבון נפרד זהה למסלול הכי נפוץ, מסלול כללי.

2. יעד התשואה יהיה 5.15% לשנה, שזה יוצא 28.54% ל-5 שנים.

3. ההתחשבנות תהיה פעם בחודש עם בדיקה על 5 השנים הקודמות.

4. אם החיסכון עבר את היעד, העודפים יעברו לקרן האיזון.

5. אם החיסכון לא עמד ביעד, קרן האיזון תשלים את החסר.

6. במקרה הצורך, המדינה תשלים את מה שחסר לקרן האיזון.

אם לא יהיו עיכובים נוספים, המועד הצפוי לרפורמה הוא 1.10.2022.

האג"ח המיועדות הכי ארוכות הן ל-15 שנה, לכן המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות חדשות עד שבהדרגה המעבר יושלם בהצלחה. זה אומר שב-5 השנים הקרובות לא תהיה התחשבנות (כי אין היסטוריה של 5 שנים אחורה) ובמילא בתקופה הזו קרנות הפנסיה עדיין מחזיקות אג"ח מיועדות בתוקף.

יש עוד הרבה שאלות פתוחות וחוסר ודאות לגבי איך בדיוק יפעל המנגנון ומה יקרה במעבר בין חברות פנסיה אבל מדובר בצעד מבורך שיחסוך למדינה עשרות מיליארדים בשנה.

האחריות עוברת מהמדינה אל הפרט

פעם המדינה דאגה לפנסיות תקציביות לעובדי המדינה. בשני העשורים האחרונים לכל העובדים החדשים יש פנסיה צוברת וקצבת הפנסיה תלויה בחיסכון האישי.

את המעבר מתלות כלכלית במדינה לאחריות אישית צריך ליישם בעוד מקומות ולא לחכות לחובות של מאות מיליארדי שקלים עד לרפורמה הבאה.

את פנסיית הגישור בצבא צריך לבטל ולהמיר בשכר טוב לחיילות ולחיילים.

את ביטוח לאומי צריך להפריט ולקבוע בהתאם את התשלום למס הכנסה ולקרן הפנסיה.

דמי אבטלה צריך לבטל ולהמיר באפשרות למשיכת פיצויים מקרן הפנסיה.

שינויים כאלה הכרחיים כדי למנוע חובות מפלצתיים שיתגלגלו אל הדור הבא וגם כדי ליצור תמריצים לעבוד.

לא ליצור פצצה מתקתקת חדשה

גם הביטול המבורך של האג"ח המיועדות צריך להיות חכם בלי ליצור פצצה מתקתקת חדשה של התחייבויות עתידיות.

תזכורת: כסף שהמדינה מעבירה לכיס של אדם אחד, מגיע מהכיס של אדם אחר (או מאותו אדם).

אני מקווה שהמדינה תשכיל לבנות את המנגנון בצורה חכמה כך שלא יהיה צורך בעתיד להשלים כספים מתוך קופת האוצר. הנה רעיון: במקום לקבוע באופן שרירותי 5.15%, אפשר להגמיש את יעד התשואה לפי הממוצע של 5 השנים הקודמות. אפשר גם לפי 10 השנים הקודמות.

בתקופה כזו אפשר לשטח את התנודות בשוק ההון וקרן האיזון תבטיח תשואה יציבה לפנסיונרים שמתבססת על ביצועים של כמה שנים ולא מזדעזעת מהתנודות של החודש האחרון. כמו שיש איזון אקטוארי שמתעדכן לפי תוחלת החיים וביטוחים שהופעלו, ככה אפשר לעדכן את יעד התשואה באיטיות לכאן או לכאן.

בשיטה הזו המדינה לא תצטרך להשלים את מה שחסר, לא יצטברו בקרן האיזון כספים שאין להם דורש וגם לא יהיו תנודות חדות בקצבת הפנסיה. זה פשוט יהיה חלק מהאיזון האקטוארי.

לסיכום, סופסוף מתחילים לראות את הסוף של אג"ח מיועדות. מדובר בהלוואות יקרות שמכבידות על תקציב המדינה ועל ניהול החוב הלאומי. הפתרון של רשת ביטחון עדיף על המצב הנוכחי אבל צריך לבצע התאמות ולהגמיש את יעד התשואה כדי שהמדינה לא תיצור חובות חדשים בעתיד.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓

תגובות

תגובה אחת

  1. ביולוג ירושלמי

    פוסט מעולה.
    אני מסכים מאוד עם כל הנכתב.
    מאמר מצויין שמעלה ביקורת נכונה ומאוזנת, וגם נותן רעיונות חדשים לחשוב עליהם.
    מעולם לא הקדשתי כל כך הרבה מחשבה לאג"ח המיועדות, והנה פתחת לי צוהר להבנה שונה לגביהן.
    תודה רבה לך.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓