המטרה: להקטין את הסיכון של נפילת חברה או מדינה שמושקעים בה.
קהל היעד: כל מי שמשקיע או רוצה להשקיע בשוק ההון כדי להרוויח ריבית דריבית.
האמצעי: פיזור נבון של תיק ההשקעות.
זוכרים את הרעש הגדול כשמניית טבע צנחה ב-20%? עכשיו תארו לעצמכם שחסכתם 100,000 ש"ח ובכסף הזה קניתם מניות של טבע. למה דווקא טבע? כי זו חברה גדולה ומצליחה בעולם ואנשים תמיד ימשיכו לקנות תרופות.
ואז פתאום בבת אחת השווי הנקי שלכם נחתך ב-20,000 ש"ח. מפחיד, נכון? לכן אסור לשים את כל הביצים בסל אחד אלא חשוב לפזר סיכונים.
יעקב אבינו מפזר סיכונים
הנושא של פיזור סיכונים לא חדש. בפרשת וישלח מסופר על יעקב שמתכונן לפגישה עם עשו עם חשש גדול למה שהולך לקרות. יעקב מחלק את המחנה שלו, כולל הצאן, הבקר והגמלים, לשני מחנות.
"וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה." (בראשית ל"ב, 9)
בואו נדבר על פיזור סיכונים בהשקעות
לקנות מניות של חברה בודדת זה מסוכן. גם חברה גדולה עלולה לחטוף מכה כואבת שלעולם היא לא תתאושש ממנה. שלא לדבר על חברות קטנות שיכולות להיסגר מחר בגלל ניהול כושל, סיבוכים משפטיים, תחרות, טכנולוגיה שמייתרת את החברה או שלל סיבות שונות ומשונות.
במקום מניה בודדת, אוסף של מניות
יש כאלה שמעדיפים לקנות אוסף של מניות בסקטור מסוים שמאמינים שיצליח יותר מאחרים. זה יכול להיות אנרגיה, בנקים, הייטק, מזון, נדל"ן, פארמה, קנאביס, תקשורת ועוד שלל סקטורים. משפט טיפוסי: "פיתוחים על בסיס קנאביס הם הדבר החם הבא, השוק צעיר ויש לו פוטנציאל ענק".
הבעיה היא שכל סקטור בנפרד צפוי לסכנות ספציפיות. מה יקרה למניות הבנקים אם יקום בנק חדש ותחרותי? מה יקרה לעסקים בתחום הקנאביס אם הרגולטור יפריע להם לצמוח? מה קרה למניות חברות התקשורת כשגולן טלקום הכריזה על חבילת סלולר זולה ללא הגבלה?
אוסף של מניות מכל הסקטורים
עכשיו נעלה שלב. אם נסתכל למשל על מדד ת"א 125, נראה שם מניות של בנקים, חברות תרופות, חברות הייטק, חברות תקשורת, חברות מזון ועוד כמה סקטורים.
הבעיה היא שהשוק הישראלי לא מגיע אפילו לאחוז בודד מהכלכלה העולמית. למעשה, חוץ מארה"ב, כל השקעה במדינה בודדת כוללת סיכון גבוה יותר ביחס לשאר העולם. הרי אסון בארה"ב משפיע חזק על הכלכלה העולמית ואסון מקומי במדינה קטנה כלשהי בקושי ישפיע על מדינות אחרות.
אוסף של מניות מכל העולם
אז כדי לא להיות תלויים בחברה אחת, סקטור אחד או מדינה אחת, מומלץ לפזר את תיק ההשקעות על הרבה מדינות. זה לא אומר שתצטרכו בפועל המון מניות או המון קרנות של מדינות שונות. היום יש ני"ע שמחקים מדד של מאות ואפילו אלפי מניות מכל העולם.
דוגמאות פופולריות: מדד MSCI World הכולל 23 מדינות מפותחות (כולל ישראל) ומדד S&P 500 הכולל את 500 החברות עם שווי השוק הכי גדול שנסחרות בארה"ב.
מכיוון שארה"ב מהווה כ-50% מכלכלת העולם והחברות הנסחרות בה מוכרות מוצרים לכל העולם כמעט בכל מטבע אפשרי, הרבה משקיעים מסתפקים במדד הזה מבחינת פיזור גלובלי.
לא רק מניות, גם אג"ח
כשיש משבר עולמי כמו משבר 2000 או משבר 2008, כשמו כן הוא. עולמי. לכן מומלץ לפזר את תיק ההשקעות גם ברמת הנכסים: מניות מול אג"ח. כשהמניות יורדות, סביר להניח שהאג"ח יעלו קצת כי הכסף הפנוי שיצא משוק המניות מחפש מקומות רגועים יותר.
אין צורך להתפרע ולקנות הרבה ני"ע. למעשה, יש כאלה שמסתפקים בקניית 2 ני"ע בלבד ושומרים על פיזור גלובלי גבוה: מדד מניות עולמי או של ארה"ב ומדד אג"ח.
להקטין את הסיכון של תיק ההשקעות באמצעות פיזור
בשיטה של פיזור סיכונים בהשקעות אנחנו נשארים אדישים כשחברת טבע מאבדת 20% מהשווי שלה או כאשר סקטור שלם נפגע ואפילו כאשר מדינה שלמה עוברת משבר כלכלי.
בקורס החירות הפיננסית, רונן מרגוליס שם דגש על הסכנה בהיעדר פיזור ומסביר איך לבנות את הפיזור בצורה טובה ופשוטה בלי להסתבך בדרך ובלי לבזבז כסף על עמלות ודמי ניהול גבוהים.
אם אתם רוצים לבנות תיק השקעות עם פיזור נבון, אני ממליץ לכם לבוא לשני המפגשים של קורס החירות הפיננסית. במפגשים האלה רונן עשה לי סדר בראש ובתור בוגר הקורס יש לי בשבילכם קוד קופון 400 ש"ח הנחה.
לחץ כאן כדי לקרוא עוד על קורס החירות הפיננסית »
לסיכום, זה מאוד מסוכן להשקיע במניות בודדות או בסקטור ספציפי או במדינה בודדת. כדי להגן על התיק מנפילה מקומית, חשוב לשמור על פיזור סיכונים בתיק ההשקעות באמצעות מדדי מניות ואג"ח.
קצר וקולע.
תמציתי מאוד ויש מקום לפרט יותר על פיזור סיכונים באופנים שונים, אבל אני מניח שהמידע נמצא ברשת למי שבאמת מעוניין.
תודה רבה 🙂