אוברדראפט: כמה זה עולה ואיך לצאת מהמינוס בבנק?

המטרה: להיות תמיד עם חשבון בנק בפלוס ללא אוברדראפט או שאר חובות.

קהל היעד: כל מי שיש לו חשבון בנק ולא חי במערה רחוקה.

האמצעי: להסתכל למינוס בעיניים, לדעת כמה זה עולה ולחסל אותו.

אוברדראפט

אוברדראפט – מצב חירום כלכלי

לפני שנתחיל, בדיקה מהירה: העיפו מבט על חשבון הבנק שלכם באתר או באפליקציה. האם החשבון נמצא בפלוס (יתרת זכות) או במינוס (יתרת חובה)? אם בפלוס, האם זה המצב הקבוע? ואם במינוס, מה הריבית שאתם משלמים על המינוס וכמה זה יוצא בשקלים בשנה?

מה זה אוברדראפט?

בתרגום מילולי: משיכת יתר. למעשה, מדובר בהלוואה בריבית גבוהה (סביב 10%), ללא התחייבות חודשית לשלם סכום כלשהו וללא מועד סופי לסגירת ההלוואה. כל עוד לא חורגים ממסגרת האשראי, אפשר לגלגל את ההלוואה עוד ועוד.

איך מגיעים למצב של אוברדראפט?

1. פותחים חשבון בנק חדש ולפי אופי הפעילות הבנק מגדיר בתור ברירת מחדל מסגרת אשראי של נגיד 5,000 ש"ח. שיהיה, רק ליתר ביטחון של הוצאה לא מתוכננת.
2. החשבון פעיל, רוב הזמן בפלוס, אבל לפעמים יש החלקות קטנות לכיוון המינוס כי במילא בעוד כמה ימים נכנסת משכורת.
3. ההחלקות הקטנות הופכות לשגרת מינוס סביב ה-3,000 ש"ח.
4. הבנק מציע להגדיל את מסגרת האשראי ל-3 פעמים גובה המשכורת כדי לא להיות על הקשקש ושלא יחזור פתאום צ'ק נדיב שנתתם בחתונה.
5. ההוצאות גדלות כי יש מסגרת אשראי מוגזמת והבנק מציע לכם הלוואה לכיסוי המינוס. הריבית על ההלוואה נמוכה יותר מהריבית על המינוס אז למה לא?

למה לא? ללקוח שנמצא במינוס ולא בנה תוכנית הבראה, זו הצעה הרסנית במיוחד. ברגע שלוקחים הלוואה והחשבון נמצא בפלוס, הלקוח ייכנס לשאננות ואחרי כמה חודשים הוא יהיה תקוע גם עם הלוואה וגם עם מינוס. מי שלוקח הלוואה לכיסוי המינוס, חייב לסגור את האפשרות להיות במינוס ולבנות תוכנית לסגירת חובות.

כמה עולה להיות במינוס?

ברוב המקרים יש מדרגי אשראי כשבכל מדרג הריבית גבוהה יותר. למשל, על ה-10,000 ש"ח הראשונים ריבית של 8% ועל 10,000 ש"ח הבאים ריבית של 12%. כמובן שזה משתנה מבנק לבנק ונקבע לפי המצב האישי של הלקוח, היסטוריית החשבון שלו ועד כמה הוא התמקח אם בכלל.

בשביל הפשטות, נניח שיש ריבית 10% על המינוס (הממוצע לא רחוק מזה). זה אומר שמי שנמצא במינוס קבוע של 10,000 ש"ח, ישלם בכל שנה 1,000 ש"ח עבור התענוג המפוקפק הזה. במצב כזה צריך לזכור שעל כל שקל שקונים איתו, יש עלות שנתית של 10% עד ליום סגירת המינוס.

האם עדיין הייתם קונים נעליים במבצע מתוך ידיעה שיש עליהן תוספת מחיר של 10% בשנה?

עלות נוספת של המינוס היא שבעל החשבון יוצר תלות בבנק. קשה לעבור בנק כי בשביל לסגור חשבון בנק צריך לאפס את החשבון. אי אפשר לבקש למשל פטור מעמלות עו"ש ולהגיד בביטחון שאתם שוקלים לעבור בנק כי הבנק יודע שזה רק איום סרק.

מינוס בבנק הוא מצב חירום כלכלי שצריך להדליק את כל הנורות האדומות. יש לפעול במהירות עד לחיסול החוב!

מה הסיבות לזה שאנשים נמצאים במינוס?

הממשלה – הרבה אנשים אוהבים להתלונן על ראש הממשלה או על שר האוצר. קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שיש אנשים בפלוס עם אותה משכורת חודשית ועם אותה ממשלה בירושלים. זריקת מציאות: מי שנמצא במינוס, אף ראש ממשלה ואף שר אוצר לא יחלץ אותו משם.

הבנקים – ברור, הם כל הזמן מנסים לדחוף לנו הלוואות. אבל גם אם הסגנון שלהם אגרסיבי, אף אחד לא מכריח אתכם להגיד כן. מדובר בעסק שרוצה להרוויח כמה שיותר כסף, כמו כל עסק אחר. אז בפעם הבאה שהבנק מתקשר להציע לכם משהו, פשוט אמרו לא.

יוקר המחיה – יקר לחיות כאן ואני עובד קשה. מה, לא מגיע לי? אבל עם יד על הלב, האם כל מה שקניתם בשנה האחרונה הוא באמת הכרחי כדי לחיות? ואיך זה שיש אנשים עם בדיוק אותה הכנסה כמו שלכם והחשבון שלהם בפלוס?

משכורת נמוכה – יודעים מה האבסורד? לפעמים אנשים מקבלים העלאה של 2,000 ש"ח למשכורת, בנטו יוצא להם תוספת של בערך 1,300 ש"ח, בראש שלהם יש תוספת של 2,000 ש"ח, ההוצאות גדלות בהתאם ואז מינוס קטן הופך למינוס גדול. אז גם משכורת גבוהה לא תעזור למי שנמצא במינוס.

הסיבה האמיתית לזה שאנשים נמצאים במינוס

כל הסיבות שהזכרתי מקודם מטילות את האחריות על גורמים חיצוניים. כאלה שאנחנו בקושי שולטים עליהם. לכן הסיבות האלה תמיד יהיו פופולריות. אבל האמת היא שלכל הכוחות האלה ההשפעה על האדם הפרטי היא זניחה לחלוטין ביחס להשפעה שיש לכל אדם על עצמו.

הסיבה האמיתית למינוס היא אחת ויחידה: כי מוציאים כסף יותר ממה שמכניסים.

מי שמכניס 8,000 ש"ח בחודש ומוציא 7,900 ש"ח, נמצא במקום אחר ממי שמכניס אותו דבר ומוציא 8,100 ש"ח. הסכומים האלה מצטברים עוד ועוד עד שההוצאה על הריבית הופכת לנתח משמעותי מסל ההוצאות ואז אין ברירה אלא לרדת ברמת החיים מתחת להכנסה.

איך לצאת מהמינוס ולסגור חובות בבנק?

1. להחליט להיות תמיד בפלוס. שתפו את בני המשפחה בהחלטה והסבירו להם שמי שנמצא במינוס יכול להוציא פחות כי צריך לשלם ריביות לבנק. ההחלטה צריכה להיות משותפת כדי שזה יעבוד בצורה טובה.
2. לבדוק את השווי הנקי. פתחו אקסל וסכמו את כל הכספים שלכם: חשבונות עו"ש, חיובים עתידיים בכרטיסי אשראי, הלוואות, חסכונות, הכל.
3. לבדוק כמה הכנסות והוצאות יש בחודש. רצוי לבדוק על תקופה כמה שיותר ארוכה כדי לכסות בונוסים ודמי הבראה מצד אחד ובילויים בקיץ ואירועים חגיגיים מצד שני. לפי זה תדעו כמה תוכלו להחזיר בחודש.
4. לחתוך בהוצאות. כמו כל שינוי בהרגלים, זה החלק הכואב ולכן צריך לזכור שזה רק עניין של הרגל ושאם לא תחתכו עכשיו זה יהיה כואב יותר כשייסגר ברז האשראי.
5. להגדיל את ההכנסות. אפשר לבקש העלאה במשכורת, לקחת עוד כמה תחומי אחריות בעבודה או אפילו להקים עסק קטן מהבית.
6. לסגור חובות מהיקרים לזולים. דרגו את החובות לפי הריבית השנתית שלהם ובכל פעם תסגרו את החוב הכי יקר. למשל לסגור את המינוס, אח"כ את ההלוואה לחברת האשראי, ההלוואה לבנק ואז את ההלוואה מקופת הגמל או קרן ההשתלמות.
7. לבטל מסגרת אשראי. סגרתם את המינוס? נהדר, אתם בדרך הנכונה. זה הזמן לבטל מסגרת אשראי כדי לא להתפתות לחזור למינוס.

לסיכום, אוברדראפט נחשב להלוואה הכי יקרה ובתנאים הכי גרועים שאפשר לקבל. חשוב להתייחס לזה בתור מצב חירום כלכלי ולעשות כל מה שצריך כדי לעבור ממינוס לפלוס.

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓

תגובות

3 תגובות

  1. יפה, אלון,
    המאמר מעולה. אתה צריך לעשות מזה הרצאה לקהל הרחב.
    אגב, אהבתי שאתה מקדם את הבלוג באמצעות ואטסאפ.

    • אלון שמש

      תודה גבי, אחרי פירגון כזה בטוח יהיו בהמשך גם הרצאות.

  2. אבי רוטשילד

    כמו תמיד מאיר את עיננו

⇓ כתוב את התגובה שלך כאן ⇓