המטרה: לקבל תמונת מצב מלאה של חשבון הבנק.
קהל היעד: בעלי חשבון בנק בישראל.
האמצעי: תעודת זהות בנקאית.
בכל שנה, באזור חודש מרץ, הבנקים מפיקים ללקוחות תעודת זהות בנקאית. לתעודה יש 2 חלקים: דוח שנתי מקוצר ודוח שנתי מפורט. אז רגע לפני שתעשו "דלג" להודעה של הבנק ותתעלמו ממנה, אני ממליץ להוריד את הקבצים למחשב ולעבור על הדוחות.
כל הבנקים בונים את הדוחות עם מבנה אחיד מבחינת חלקים וסעיפים.
מה יש בדוח השנתי המקוצר?
חלק א' – כללי
שמות בעלי החשבון, פרטי חשבון, מיופי כח, סוג חשבון, מועד פתיחת חשבון ואם זה חשבון מעביר משכורת.
חלק ב' – יתרות ליום 31/12
מראה את מצב החשבון ביום האחרון של השנה בחלוקה של נכסים והתחייבות. רוב האנשים יראו בנכסים יתרת עו"ש ובהתחייבות את הסכום באשראי שעוד לא ירד מהחשבון. נכסים יכולים להיות גם פיקדונות וחסכונות או תיק ני"ע. בחלק של ההתחייבות יש גם מידע על חריגה ממסגרת אשראי, הלוואות לדיור, הלוואות אחרות, ערבויות בנקאיות והתחייבויות אחרות.
עצמאים שנדרשים להגיש הצהרת הון, יש לצרף את החלק הזה.
חלק ג' – פעילות בחשבון
נתונים לפי כל השנה כולל גרפים של הכנסות והוצאות: יתרה חודשית ממוצעת, ריבית שנתית ממוצעת, הכנסות והוצאות מריבית.
מידע מפורט על הלוואות לדיור, הלוואות אחרות ומסגרות אשראי.
עמלות עו"ש, עמלות ני"ע ועמלות אחרות.
מה יש בדוח השנתי המפורט?
פרק א' – חשבון עובר ושב
בנוסף למידע הרגיל, יש גם הרכב חתימות, סעיף היוותרות בחיים ופרטי התקשרות בחשבון.
לאחר מכן יש יתרת עו"ש ליום 31/12, יתרה חודשית ממוצעת, ריבית שנתית ממוצעת והכנסות והוצאות מריבית והצמדה.
אם יש הליך משפטי או הגבלות ועיקולים בחשבון, יהיה מידע עליהם.
פרק ב' – פיקדונות וחסכונות
אם מסיבה כלשהי אתם חוסכים דרך הבנק, תראו כמה גרושים הרווחתם בזכות החיסכון הזה.
פרק ג' – אשראי
מידע על כרטיסי אשראי, פירוט הלוואות שאינן לדיור ומסגרת אשראי בעו"ש.
פרק ד' – זיכויים וחיובים בחשבון
רשימה של גופים שהעבירו כסף לחשבון וגופים שקיבלו כסף בהוראת קבע כולל פרטי התשלום האחרון.
פרק ה' – נכסים והתחייבויות אחרים
למשל מידע על ניירות ערך כולל רשימה מפורטת של הניירות.
פרק ו' – עמלות
הפרק הזה חשוב כדי לראות פירוט מלא של כל העמלות ששולמו במהלך השנה. יש חלוקה לעמלות כלליות ועמלות שקשורות לניירות ערך.
פרק ז' – כרטיסי חיוב שהנפיק הבנק
רשימה של כרטיסי אשראי כולל 4 ספרות אחרונות, בעל הכרטיס, חברת האשראי וסוג הכרטיס.
פרק ח' – מילון מונחים
אם מונח כלשהו בדוחות לא ברור, כנראה יש הסבר במילון המונחים. אם אין, תשאלו בתגובות למטה.
ועכשיו לחלק הכי חשוב שבו אפרט מה חשוב לבדוק כדי לחסוך כסף ולהתייעל כלכלית.
מה חשוב לבדוק בתעודת זהות בנקאית?
פרטי החשבון – תבדקו שהם נכונים. אם יש עוד בעל חשבון או מיופה כח ששכחתם ממנו, תבדקו אם צריך להשאיר אותו. אם הכתובת, הטלפון הנייד או האימייל לא מעודכנים, כדאי לעדכן עכשיו.
סעיף היוותרות בחיים – בחשבון משותף מומלץ לבדוק שהסעיף קיים כדי שהחשבון לא יוקפא במקרה של פטירה של אחד מבעלי החשבון אלא בעל החשבון השני יוכל להמשיך לעשות פעולות שוטפות.
פיקדונות וחסכונות – אם יש לכם, תבדקו כמה הרווחתם שם. אחרי שתראו שמדובר בגרושים, זה הזמן להשקיע את הכסף בתבונה כדי לקבל ריבית דריבית.
הלוואות לדיור – אם עברו כמה שנים מאז שבדקתם את המשכנתא, אולי ישתלם לכם למחזר משכנתא. בנוסף, אם יש לכם משכנתא אז יש לכם ביטוח משכנתא שכולל רכיב של ביטוח חיים. על ביטוח חיים אפשר לבקש ולקבל החזר מס.
הלוואות אחרות – איזו ריבית אתם משלמים? אם יותר מדי, זה הזמן לצמצם את כמות ההלוואות ולבדוק אם אפשר להוריד את הריבית.
עמלות עובר ושב – אפשר ורצוי להפסיק לשלם עמלות עו"ש או לפחות לשלם עמלות נמוכות בלי לעבור בנק. מומלץ לקרוא את המדריך לאיפוס עמלות הבנקים כדי לראות איך זה אפשרי. עצמאים, זכרו להגיש את פירוט העמלות בדוח השנתי כי מדובר בהוצאה מוכרת.
עמלות אשראי – יש מצב שתראו תשלום קבוע על הקצאת אשראי. איך לבטל את התשלום? כתבתי על זה בעבר במאמר על ביטול דמי הקצאת אשראי.
עמלות ני"ע – עכשיו כשרואים את הסכום הגבוה ששילמתם בשנה, זה הזמן להעביר את התיק לבית השקעות למסחר עצמאי. בנוסף, אולי מגיע לכם החזר מס רווח הון אם יש לכם נקודות זיכוי מס לא מנוצלות.
עמלות אחרות – למשל המרת מט"ח או העברת מט"ח. כשהסכומים גבוהים, יש סיכוי טוב לקבל הנחה בעמלות או לקבל הצעה מתחרה מבנק אחר.
חיובים על פי הרשאה – האם הוראות הקבע רלוונטיות או שאולי יש חיובים לגופים ששכחתם מהם? בנוסף, רצוי להעביר את הוראות הקבע לכרטיס האשראי כדי לצמצם פעולות בערוץ ישיר.
כרטיסי אשראי – רואים בדוחות רק כרטיסים של הבנק בלי מידע על דמי כרטיס אשראי. לכן צריך לבדוק בחשבון העו"ש ובפירוט האשראי כמה שילמתם על הכרטיסים, לבטל כרטיסים מיותרים וכמובן לבטל את התשלום החודשי לחברת האשראי.
המידע המוגבל של תעודת הזהות הבנקאית
המידע בדוחות מתייחס רק לחשבון בנק בודד ולא מראה את התמונה המלאה של בעל החשבון. אם למישהו יש כמה חשבונות בנק, הוא יקבל דוחות נפרדים.
המשמעות היא שאם שוכר או שותף עסקי מציג את תעודת הזהות הבנקאית שלו כדי להראות שהוא אדם אחראי, אי אפשר לדעת על קיומם של חשבונות אחרים עם אוברדראפט, שלא לדבר על הלוואות מסוכנות בריבית גבוהה.
כדי לפתור את זה, בנק ישראל הקים מערכת נתוני אשראי שעליה אדבר במאמר הבא.
לסיכום, תעודת זהות בנקאית מציגה הרבה מידע על חשבון הבנק. מומלץ לעבור על מה שפירטתי שחשוב לבדוק כי יש בסעיפים האלה פוטנציאל לחיסכון שנתי של אלפי שקלים.